מאסטרינג לשירים

מה קורה בפועל במאסטרינג

המיקס נגמר כשכל כלי יושב במקום שלו. העבודה מתחילה בדיוק שם, אבל היא כבר לא נוגעת בכלים בודדים. יש קובץ סטריאו אחד, ועליו מקבלים החלטות שמשפיעות על הכל בבת אחת.

בפועל זו עבודה של סנטימטרים. תיקון של דציבל וחצי באזור מסוים, הפחתה של שני דציבל בשיאים, תקרה שמונעת עיוות בקידוד לסטרימינג. כל שינוי כזה נשמע זניח כשמאזינים לו לבד, ויחד הם ההבדל בין קובץ שנשמע כמו הקלטה לבין קובץ שנשמע כמו שחרור.

ההבדל בין שני השלבים הוא לא ניואנס. המיקס קובע איך הכלים יושבים זה מול זה, והמאסטר קובע איך השיר כולו יישמע מול השיר שמתנגן אחריו באותה פלייליסט. אם ההפרדה הזו עדיין מטשטשת, ההסבר המלא נמצא במדריך מה זה מיקס ומאסטרינג.

שרשרת העיבוד, שלב אחר שלב

אין שרשרת אחת נכונה, ולכל אחד יש סדר שהוא רגיל אליו. זה הסדר שאני עובד בו ברוב השירים, ומה שכל שלב אמור לעשות בו.

אקולייזר (EQ)

על קובץ מסוכם, האקולייזר הוא כלי גס. אם אני מוריד שלושה דציבל ב-300 הרץ, אני מוריד אותם גם לגיטרה, גם לסנר וגם לקול. לכן העבודה כאן היא ברוחב ולא בעומק: Q של 0.5 עד 1, ותיקונים שברוב המקרים לא עוברים דציבל וחצי.

הבדיקה שאני עושה לעצמי היא לעקוף את הפלאגין אחרי עשר דקות עבודה. אם השיר בלי התיקון נשמע לי פתאום סביר לגמרי, כנראה הגזמתי. יש הרבה סוגי אקולייזרים ולכל אחד אופי משלו, ולא כולם מתאימים לשלב הזה.

בז'אנרים מסוימים במוזיקה אלקטרונית אני כן עובד אגרסיבי יותר, עם אקולייזר אנלוגי שצובע ומוסיף הרמוניות. זו החלטה של סגנון, לא תיקון של בעיה.

קומפרסור (Compressor)

קומפרסור בשלב הזה לא נועד להשמיע את השיר חזק. הוא נועד לגרום לחלקים לשבת אחד ליד השני. הפחתה של דציבל אחד עד שלושה בשיאים היא בערך הטווח, ומעבר לזה מתחילים לשמוע את השיר נושם בקצב של הפלאגין במקום בקצב של השיר.

הבחירה בין סוגי הקומפרסורים משנה כאן יותר מהמספרים עצמם. Opto מגיב לאט ומעגל פינות, VCA מדויק ושומר על הטרנזיינטים, ו-Vari-Mu מחזיק את השיר ביחד בלי שמרגישים אותו. אטאק מהיר מדי הורג את הפאנץ' של הקיק והסנר. רליס מהיר מדי מייצר תנועה שנשמעת קופצנית ולא טבעית.

צביעה ורוחב סטריאו

שני הכלים שהכי קל להגזים איתם. סטורציה עדינה מוסיפה הרמוניות שגורמות לשיר להישמע חזק ומלא יותר בלי להעלות אף פיידר. הרחבת סטריאו נשמעת מרשימה בהאזנה הראשונה, ואז השיר מתנגן במונו ברמקול של טלפון או במערכת של בית קפה, והבאס פשוט נעלם.

לכן כל החלטה על רוחב נבדקת גם במונו. אם משהו נחלש שם, הוא חוזר אחורה.

לימיטר (Limiter)

הלימיטר הוא האחרון בשרשרת, והוא זה שקובע את התקרה. אני מכוון אותה על מינוס דציבל אחד ב-True Peak, ולא על אפס. הסיבה טכנית לגמרי: הקובץ הדיגיטלי הוא אוסף של נקודות, והגל שיוצא בסוף מהרמקול הוא הקו שמחבר ביניהן. הקו הזה יכול לעבור מעל הנקודה הגבוהה ביותר, וכך נוצר עיוות שמד פיק רגיל בכלל לא מראה.

לימיטר טוב בשלב הזה הוא לימיטר שלא שומעים. ברגע שמתחילים לזהות אותו, הוא כבר לא שקוף.

הדרום, והמספר שהכי מתפספס

זה הסעיף שהכי הרבה קבצים נופלים בו, והוא גם הכי קל לתיקון. הדרום הוא המרווח בין הפיק הגבוה ביותר של המיקס לבין 0dBFS, ואני מבקש שיישאר בין 3 ל-6 דציבל.

הטווח הזה לא שרירותי. מתחתיו אין מספיק מקום לעבוד, ומעליו מתחילים להתקרב לרצפת הרעש של ההקלטה עצמה.

מה שחשוב אפילו יותר הוא מה שצריך לכבות. לימיטר או מקסימייזר על ערוץ המאסטר כבר קיבעו החלטות שאי אפשר לבטל, וגם אם מורידים את הפיידר אחריהם, הדחיסה כבר נצרבה בקובץ. אם השיר כבר עבר לימיטר, עדיף לחזור לפרויקט המיקס, לכבות אותו ולייצא מחדש. זה לוקח שתי דקות ומשנה את כל התוצאה.

לאודנס, ולאיזה מספר בכלל מכוונים

השאלה הכי נפוצה שאני מקבל היא כמה חזק השיר צריך לצאת. התשובה השתנתה לגמרי בעשור האחרון, ורוב מה שמסתובב בעברית ברשת עדיין מתאר את המצב שהיה קודם.

ספוטיפיי מנרמלת כל שיר לרמה של מינוס 14 LUFS בזמן ההשמעה. שיר שהועלה חזק יותר פשוט מונמך, וההנמכה הזו היא שינוי גיין בלבד. כלומר, שיר שנדחס עד מינוס 8 לא יישמע חזק יותר אצל המאזין. הוא יישמע בדיוק באותה עוצמה כמו שיר שנשאר במינוס 14, רק בלי הפזמון שקופץ ובלי הנשימה בין החלקים.

זה לא אומר שכל שיר צריך לנחות בדיוק על מינוס 14. ז'אנר משנה, וגם היעד משנה. טכנו למועדון וג'אז אקוסטי לא יושבים באותו מקום, וטיקטוק היא כרגע הזירה היחידה שבה אין נרמול בהשמעה. זה כן אומר שאין שום רווח בדחיסה שנעשית רק כדי להיות חזק. הפירוט המלא, כולל True Peak והמלכודות של הנרמול, נמצא במדריך לאודנס ו-LUFS.

מתי שיר עדיין לא מוכן למאסטרינג

לפעמים הדבר הנכון הוא להגיד שהקובץ עוד לא בשל, ואני מעדיף להגיד את זה לפני שמתחילים ולא אחרי.

• הבעיה יושבת במיקס אם השירה נעלמת בפזמון, או שהבאס והקיק נלחמים על אותו מקום, אין תיקון שיפתור את זה על קובץ מסוכם. זה חוזר לשלב המיקס.
• ההקלטה עצמה בעייתית רעש רקע, זמזום רשת חשמל או חדר שנשמע בהקלטה הם דברים שכדאי לטפל בהם קודם. אפשר לבדוק מה קורה עם הקובץ בכלי לניקוי רעשי רקע שרץ כאן באתר, ולראות כמה מזה בכלל ניתן להסרה.
• הקובץ כבר עבר לימיטר הטווח הדינמי שנמחק לא חוזר. ייצוא מחדש בלי הלימיטר שווה יותר מכל טריק בשלב המאסטר.
• הגרסה עוד לא סופית עבודה על גרסה שעוד עשויה להשתנות היא בזבוז זמן וכסף לשני הצדדים.

איך עובד תהליך המאסטרינג באולפן

לפני שמעבירים קובץ, כדאי לדעת מה קורה איתו. אלה השלבים, לפי הסדר.

1. פנייה ראשוניתמספרים על השיר: ז'אנר, כמה שירים בפרויקט, ולאיזו פלטפורמה הוא מיועד. כאן מסכמים מחיר, מועד מסירה וכמה סבבי תיקונים כלולים, לפני שמתחילים לעבוד.
2. קבלת הקבציםמקבלים את המיקס הסופי בקובץ WAV, 24 ביט, באותו קצב דגימה שבו נעשה הפרויקט. בלי לימיטר ובלי מקסימייזר על ערוץ המאסטר, ועם הדרום של 3 עד 6 דציבל.
3. האזנה ואבחוןהאזנה ראשונה מלאה לשיר לפני שנוגעים בפלאגין, כדי לזהות מה חסר ומה עודף: איזון תדרים, טווח דינמי, רוחב סטריאו ובעיות שנשארו מהמיקס.
4. עבודת המאסטראיזון תדרים, טיפול בדינמיקה, צביעה הרמונית במידת הצורך והתאמת הלאודנס ליעד. הבדיקה נעשית ביותר ממקור האזנה אחד, ולא רק על המוניטורים.
5. סבב תיקוניםשולחים גרסה להאזנה. אם משהו לא יושב, מקבלים הערות ומבצעים התאמות. עדיף להאזין לגרסה ביום אחר ובמערכות שונות לפני שמאשרים.
6. מסירהקובץ מאסטר סופי מוכן להפצה, בפורמט ובלאודנס שמתאימים ליעד שסוכם.

מה צריך להכין לפני השליחה

ההרחבה המלאה על הכנת הקבצים, כולל מה עושים כששולחים סטמים ולא קובץ מסוכם, נמצאת במדריך איך מכינים ושולחים סטמים לאולפן.

מה מקבלים בסוף התהליך

קובץ המאסטר עצמו יוצא ב-WAV 24 ביט, באותו קצב דגימה שבו הגיע הפרויקט. זה הקובץ הארכיוני, וממנו נגזר כל השאר: גרסה מותאמת לסטרימינג, וקובץ MP3 להאזנה ולשליחה מהירה.

אם צריך אינסטרומנטל, פלייבק או רדיו אדיט, כדאי לסכם את זה מראש. זה משנה את סדר העבודה ולא רק את מספר הקבצים בסוף. באלבום מלא נוספות החלטות שלא קיימות בסינגל בודד: רמות אחידות בין השירים, אורך השתיקות ביניהם, ורצף שנשמע הגיוני מהשיר הראשון ועד האחרון.

כמה עולה מאסטרינג

טווח המחירים בשוק הישראלי לשיר בודד באורך 3 עד 5 דקות נע בערך בין 170 ל-430 שקל. שלושה דברים מזיזים אותו: כמה שירים יש בפרויקט, באיזה מצב המיקס מגיע, וכמה סבבי תיקונים סוכמו מראש.

שתי שאלות ששווה לשאול לפני שסוגרים. הראשונה, האם המחיר כולל מע"מ, כי לא כל אולפן מציין את זה. השנייה, האם הוא כולל תיקונים או שכל סבב מתומחר בנפרד. פירוט מלא של המחירים בשוק, כולל מיקס, שעות אולפן והפקת סינגל, נמצא במאמר כמה עולה מיקס ומאסטרינג לשיר.