קומפרסור במוזיקה: מה הוא עושה ואיך מכוונים אותו
קומפרסור במוזיקה (Compressor) מנמיך את האות ברגע שהוא עובר סף שקבעת, וכך מקטין את ההפרש בין החלקים החזקים לחלשים בערוץ. ביחס של 4:1, אות שעובר את הסף ב-8 dB יוצא רק 2 dB מעליו. ככה שירה שקופצת בפזמון ונעלמת בבית יושבת במקום אחד, ותופים מקבלים מכה ברורה יותר.
מה קומפרסור עושה לסאונד, בפועל
קומפרסור עושה דבר אחד: מקטין את הטווח הדינמי. זה הכל. מה שנשמע מסובך סביבו הוא בעצם ויכוח על כמה, ובאיזו מהירות.
תחשוב על זמר שלוחש בבית ושואג בפזמון. בלי קומפרסור, או שהבית קבור מתחת לגיטרות, או שהפזמון קופץ לך לפנים. הקומפרסור מנמיך את השאגות, ואחרי שמעלים את כל הערוץ חזרה (Makeup Gain), גם הלחישות נשמעות. התוצאה היא ערוץ שאפשר לשים במקום אחד במיקס ולא לרדוף אחריו עם הפיידר.
הוא יכול גם לשנות את האופי של הצליל. קומפרסור עם אטאק איטי נותן לתחילת המכה של הסנר לעבור ומדגיש אותה. אטאק מהיר מוחק אותה ומשאיר את הגוף. על אותו ערוץ, שני כיוונים שונים נותנים שני סאונדים שונים לגמרי.
מתי בכלל צריך קומפרסור
כשיש בעיה של דינמיקה שהאוזן שומעת: שירה ששורות שלמות שלה נעלמות, בס שחלק מהתווים שלו חזקים פי שניים מהאחרים, או תופים שהמכה שלהם לא חותכת. מה שלא מצדיק קומפרסור זה "כולם שמים". אם הערוץ נשמע טוב ויושב במיקס, הוא לא צריך קומפרסור. הרבה מהבוץ והשטיחות במיקסים ביתיים מגיעים משרשרת של קומפרסורים על כל ערוץ, כשכל אחד מהם לוחץ קצת.
סוגי קומפרסורים: VCA, FET, אופטי ומנורה
הסוגים נקראים על שם הרכיב שעושה את ההנמכה במכשיר האנלוגי. גם הפלאגינים שמדמים אותם שומרים על האופי של המקור, ולכן כדאי להכיר את ההבדלים גם אם אתה עובד רק בתוכנה.
| סוג | איך הוא מגיב | דוגמה מוכרת | איפה הוא בדרך כלל עובד |
|---|---|---|---|
| VCA | מדויק ונקי, אפשר לכוון מהר או לאט | קומפרסור הבאס של קונסולות SSL | באס תופים, באס המיקס, כמעט כל ערוץ |
| FET | מהיר מאוד ואגרסיבי, מוסיף צבע כשלוחצים | 1176 | שירה בולטת, תופים, גיטרות, בס |
| אופטי (Opto) | רך ואיטי יחסית, השחרור משתנה לפי החומר | LA-2A | שירה, בס, כלים אקוסטיים |
| מנורה (Variable-Mu) | עדין, מדביק ומחמם | Fairchild | באס המיקס ומאסטרינג |
דוגמה אחת למה זה משנה: ב-1176 האטאק נע בין 20 ל-800 מיקרו שניות, כלומר גם האטאק ה"איטי" שלו מהיר מאוד. זה למה הוא כל כך טוב בתפיסת פיקים של סנר או של עיצורים חדים בשירה. ועוד משהו שמבלבל כל מי שפותח אותו בפעם הראשונה: הכפתורים שלו הפוכים. מספר גבוה יותר באטאק ובריליס הוא זמן מהיר יותר.
קומפרסור אנלוגי או פלאגין
מכשירים אנלוגיים מוסיפים צבע, בעיקר כשלוחצים אותם חזק: קצת רוויה, קצת סאונד של הרכיבים. פלאגינים נותנים דיוק, אפשרות לפתוח עשרה עותקים, וזיכרון של כל הגדרה. רוב הממקססים היום עובדים בתוך המחשב, והקומפרסורים שמגיעים עם תוכנות ההפקה מספיקים בהחלט למיקס שלם. ההבדל בין קומפרסור טוב לגרוע הוא כמעט תמיד בכיוונים, לא במותג.
איך מכוונים קומפרסור: הכפתורים אחד אחד
בכל קומפרסור יש אותם כפתורים בסיסיים, גם אם הם נקראים קצת אחרת. הוא קרוב משפחה של הלימיטר, שהוא בעצם קומפרסור עם יחס גבוה מאוד ואטאק כמעט מיידי.
Threshold (סף). העוצמה שממנה הקומפרסור מתחיל לעבוד. כל מה שמתחת לסף עובר בלי שינוי. ככל שמורידים אותו, יותר מהאות נכנס לדחיסה.
Ratio (יחס). כמה הקומפרסור מנמיך את מה שמעל הסף. ביחס 2:1, אות שעובר את הסף ב-4 dB יוצא 2 dB מעליו. ב-4:1 אותו אות יוצא 1 dB מעליו. מעל 10:1 זה כבר מתנהג כמו לימיטר.
Attack (אטאק). כמה מהר הקומפרסור מגיב אחרי שהאות עבר את הסף. נמדד במילישניות. אטאק של 20 עד 30 מילישניות על קיק נותן לבעיטה עצמה לעבור לפני שהדחיסה נתפסת, וזה מה שנותן את הפאנץ'. אטאק של 1 עד 3 מילישניות תופס את הבעיטה עצמה ומעגל אותה.
Release (ריליס). כמה מהר הקומפרסור משחרר אחרי שהאות ירד מתחת לסף. ריליס קצר מדי על בס יוצר עיוות, כי הקומפרסור נפתח ונסגר בתוך כל מחזור של הגל. ריליס ארוך מדי משאיר את הערוץ מונמך גם כשהתו הבא כבר שקט, והכל נשמע חנוק. הדרך שלי לכוון אותו: להסתכל על המחוג ולוודא שהוא חוזר לאפס לפני המכה הבאה.
Knee (ברך). ברך רכה מתחילה לדחוס בהדרגה עוד לפני הסף, וזה נשמע טבעי יותר על שירה. ברך קשה נכנסת בבת אחת, מתאימה לתופים.
Makeup Gain. אחרי הדחיסה הערוץ שקט יותר, ומחזירים את העוצמה כאן. השוואה הוגנת היא עם אותה עוצמה לפני ואחרי, אחרת האוזן תבחר את הגרסה החזקה ותחשוב שהיא טובה יותר.
Mix (או Dry/Wet). מערבב את האות הדחוס עם המקורי. זו בעצם דחיסה מקבילה בכפתור אחד: אפשר ללחוץ חזק ולהשאיר 30 עד 40 אחוז מהאות הדחוס, וכך לקבל נוכחות בלי לאבד את החיות.
Sidechain. מאפשר לאות אחר להפעיל את הקומפרסור. הדוגמה המוכרת היא בס שמתכופף בכל פעם שהקיק מכה. על זה כתבתי מדריך שלם על סייד צ'יין קומפרסיה.
ערכי התחלה לפי כלי
אלה נקודות ההתחלה שלי, לא מתכון. הן נותנות כיוון סביר, ואז מזיזים לפי מה ששומעים. העמודה החשובה היא האחרונה: כמה dB של הפחתה המחוג מראה בחלקים החזקים.
| מקור | יחס | אטאק | ריליס | הפחתה בפיקים |
|---|---|---|---|---|
| שירה ראשית | 3:1 עד 4:1 | 5 עד 15 מילישניות | 40 עד 80 מילישניות | 3 עד 6 dB |
| קיק | 4:1 | 20 עד 30 מילישניות | לפי הקצב, לחזור לאפס לפני המכה הבאה | 3 עד 5 dB |
| סנר | 4:1 | 10 עד 30 מילישניות | 50 עד 100 מילישניות | 3 עד 6 dB |
| בס | 4:1 | 10 עד 30 מילישניות | 100 מילישניות ומעלה | 3 עד 6 dB |
| באס תופים | 2:1 עד 4:1 | 10 עד 30 מילישניות | מהיר, או אוטומטי | 2 עד 4 dB |
| באס המיקס | 1.5:1 עד 2:1 | 30 מילישניות ומעלה | אוטומטי | 1 עד 2 dB |
סדר עבודה שעובד כמעט על כל ערוץ
אני מתחיל עם יחס של 4:1, אטאק הכי מהיר וריליס הכי קצר, ומוריד את הסף עד שיש הפחתה של 8 עד 10 dB. זה נשמע רע בכוונה: ככה שומעים בבירור מה הקומפרסור עושה. עכשיו מאריכים את האטאק עד שהמכה של הצליל חוזרת, ומאריכים את הריליס עד שהדחיסה זזה עם הקצב של השיר. רק בסוף מעלים את הסף עד שההפחתה חוזרת לטווח הסביר שבטבלה, ומשווים בעוצמה זהה עם הקומפרסור כבוי.
על שירה, לרוב עדיף שני קומפרסורים שכל אחד מהם לוחץ 2 עד 3 dB מאשר אחד שלוחץ 6 dB. הראשון, מהיר, תופס את הפיקים. השני, איטי ורך יותר, מיישר את הביצוע. זה החלק שהכי מורגש במיקס לשירה, ושם פירטתי גם את הסדר מול האקולייזר.
טעויות נפוצות עם קומפרסור
לשפוט בעוצמה לא שווה. הדלקת קומפרסור, העלית Makeup, והערוץ נשמע "יותר טוב". הוא פשוט חזק יותר. כבה והדלק כשהעוצמה זהה, ורק אז תחליט.
אטאק מהיר על כל דבר. מוחק את המכה של התופים והופך את העיצורים של הזמר לרכים ומרוחים. אם המיקס נשמע שטוח ובלי אנרגיה, זה המקום הראשון לבדוק.
קומפרסור במקום אוטומציה. אם מילה אחת בפזמון קופצת ב-8 dB, אל תוריד את הסף עד שהקומפרסור יתפוס אותה ויחנוק את כל השאר. תוריד את המילה הזו עם אוטומציה, ותן לקומפרסור לטפל בשאר.
להכניס לקומפרסור אות חלש מדי או חזק מדי. כמעט כל הסימולציות האנלוגיות מגיבות לרמת הכניסה. אם הערוץ מגיע אליהן רועש מדי, הן מתעוותות ולוחצות אחרת ממה שהתכוונת. מסדרים את העוצמות לאורך השרשרת לפני שמכוונים, כמו שהסברתי במדריך לגיין סטייג'ינג.
שרשרת של קומפרסורים בלי סיבה. קומפרסור על הערוץ, על הקבוצה, על הבאס ועל המאסטר, וכל אחד לוחץ קצת. ביחד זה הרבה, והשיר מאבד את הנשימה שלו.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין קומפרסור ללימיטר?
לימיטר הוא קומפרסור עם יחס גבוה מאוד, בדרך כלל מ-10:1 ומעלה, ואטאק כמעט מיידי. התפקיד שלו הוא לחסום פיקים ולא לתת לאות לעבור תקרה מסוימת. קומפרסור עובד בעדינות יותר, ומטרתו לעצב את הדינמיקה של הערוץ ולא רק לעצור אותה.
כמה dB הפחתה זה יותר מדי?
אין מספר אחד, אבל על רוב הערוצים 3 עד 6 dB בפיקים זה טווח סביר. מעבר לזה, אם לא מדובר באפקט מכוון, הסאונד מתחיל לאבד חיות. על באס המיקס ובמאסטרינג מדובר בהרבה פחות, לרוב 1 עד 2 dB.
לשים קומפרסור לפני או אחרי האקולייזר?
שתי הדרכים נכונות, וזה תלוי במה שצריך. אקולייזר שמנקה סאב ותדרים מציקים כדאי לשים לפני, כדי שהקומפרסור לא יגיב לבעיה. אקולייזר שמוסיף צבע או אוויר כדאי לשים אחרי, כדי שהקומפרסור לא ילחץ את מה שהוספת.
מה זה דחיסה מקבילה?
שולחים את הערוץ לערוץ נוסף, דוחסים אותו שם חזק מאוד ומערבבים אותו מתחת למקור. המקור שומר על המכה והדינמיקה, והערוץ הדחוס מוסיף גוף ונוכחות. זה נפוץ מאוד על תופים ועל שירה. בקומפרסורים עם כפתור Mix אפשר לעשות את זה בתוך הפלאגין עצמו.
צריך קומפרסור על כל ערוץ במיקס?
לא. ערוץ שהדינמיקה שלו בסדר ויושב טוב במיקס לא צריך קומפרסור. הרבה פדים, סינתים וכלים שכבר נדחסו בהפקה עובדים מצוין בלעדיו. קומפרסור על כל ערוץ, רק כי זה מקובל, הוא אחת הסיבות הנפוצות למיקס שנשמע שטוח וחנוק.
אם השיר מוקלט ואתה רוצה שמישהו יסדר את הדינמיקה שלו בחדר מטופל, אפשר לקרוא איך עובד שירות המיקס באולפן.
