איך מחברים גיטרה למחשב ומנגנים דרכו בלי מגבר

למה אי אפשר פשוט לחבר לשקע של המחשב

גיטרה חשמלית מוציאה אות ברמה של כלי נגינה, עם עכבה גבוהה. זה אומר שהפיקאפים שלה צריכים כניסה שלא "מושכת" מהם זרם. כשמחברים אותה לכניסה רגילה, כמו שקע המיקרופון של המחשב או כניסת קו של מיקסר, האות נחלש והגבוהים נעלמים. הגיטרה נשמעת עמומה, כאילו מישהו סגר את כפתור הטון עד הסוף.

יש גם בעיה של רמה ושל רעש. שקע המיקרופון של מחשב נבנה למיקרופונים זולים, עם רכיבים פשוטים שיושבים ליד המעבד והמאוורר. המחשב יקלוט את הגיטרה, אבל עם זמזום, ובלי מנהל התקן שמאפשר השהיה נמוכה. אפשר לנגן ככה כדי לבדוק משהו, לא כדי לתרגל או להקליט.

איזו דרך חיבור מתאימה לך

כרטיס קול עם כניסת Hi-Z

זו הדרך שאני ממליץ עליה, ולא רק לגיטרה. כמעט כל כרטיס קול ביתי מגיע עם כניסה משולבת שמקבלת גם מיקרופון XLR וגם תקע גיטרה, ולידה כפתור או מתג שמסומן Hi-Z, Inst או ציור של גיטרה. מחברים את הגיטרה בכבל גיטרה רגיל, לוחצים על הכפתור, ומעלים את ההגברה תוך כדי נגינה חזקה, עד שהנורה כמעט מגיעה לאדום ולא עוברת אותו. מי שמקליט גיטרה אקוסטית דרך מיקרופון ולא בחיבור ישיר ימצא את סדר העבודה במדריך על הקלטת גיטרה אקוסטית.

אוזניות או מוניטורים מתחברים לכרטיס, לא למחשב. כך גם הנגינה וגם הפלייבק יוצאים מאותו מקום, עם השהיה נמוכה. מה בודקים לפני שקונים כרטיס, ולמה מספר הכניסות חשוב יותר מקצב הדגימה, מוסבר במדריך על כרטיס קול לאולפן ביתי.

מגבר או מולטי אפקט עם USB

הרבה מגברי תרגול ומולטי אפקטים מודרניים מתפקדים בעצמם ככרטיס קול. מחברים אותם למחשב בכבל USB, ובתוכנת ההקלטה בוחרים אותם כהתקן הקלט. מה שנכנס למחשב הוא הסאונד של המגבר, כולל האפקטים וסימולציית הרמקול שלו. זה נוח למי שכבר מכיר את הצליל של המגבר ולא רוצה להתעסק עם פלאגינים. מי שעוד מחפש מגבר לבית יכול לקרוא על מגבר לגיטרה חשמלית לתרגול, ולבדוק שיש לדגם יציאת USB.

כבל USB לגיטרה

כבל עם תקע גיטרה בצד אחד ו-USB בצד השני, ובאמצע ממיר קטן. הוא עובד, והוא הדרך הזולה ביותר לנסות. אבל בדרך כלל אין בו שליטה אמיתית בהגברה, אין יציאה לאוזניות, והשקט והדרייבר שלו פחות טובים. כשמגיעים לשלב של הקלטה רצינית, מחליפים אותו בכרטיס קול.

סימולציית מגבר: מאיפה מגיע הסאונד

אות של גיטרה ישר מהכבל נשמע דק וחשוף. מה שהופך אותו לסאונד של גיטרה חשמלית הוא המגבר והרמקול, ובמחשב מחליפים אותם בתוכנה. פלאגין של סימולציית מגבר מדמה את המגבר, את האפקטים, את הרמקול ואת המיקרופון שמולו.

רוב תוכנות ההקלטה כוללות סימולציה כזו כבר בהתקנה. יש גם גרסאות חינמיות של סימולטורים מוכרים, כמו הגרסה החינמית של AmpliTube, שמספיקות לגמרי לתרגול. פותחים בתוכנה ערוץ אודיו, בוחרים כקלט את הכניסה שאליה מחוברת הגיטרה, מפעילים ניטור על הערוץ, ומוסיפים את הפלאגין. אם אין לך עדיין תוכנה, המדריך לבחירת תוכנת הקלטה למחשב עוזר להחליט.

טיפ אחד שחוסך תסכול: כשמקליטים, מקליטים את האות הנקי, והסימולציה יושבת על הערוץ כאפקט. ככה אפשר לשנות את הסאונד אחרי ההקלטה בלי לנגן שוב. אני עושה את זה בכל הקלטת גיטרה, גם כשאני בטוח שהסאונד כבר סגור.

איך מנגנים בלי איחור

האיחור בין המכה על המיתר לבין הצליל באוזניות נקבע בעיקר בגודל הבאפר: כמות הדגימות שהמחשב אוסף לפני שהוא מעבד אותן. באפר גדול נותן למחשב זמן לנשום, ובאפר קטן מקצר את האיחור. ב-48 קילוהרץ, באפר של 128 דגימות הוא בערך 2.7 אלפיות שנייה לכיוון אחד. 1,024 דגימות הן כבר יותר מ-21.

החשבון פשוט: מספר הדגימות חלקי קצב הדגימה. ההשהיה שמרגישים היא הלוך ושוב, בכניסה וביציאה, ועוד מעט זמן של הממירים, ולכן המספר בפועל גבוה בערך פי שניים ממה שבתרשים. מתחת ל-10 אלפיות שנייה הלוך ושוב, רוב הנגנים לא מרגישים כלום.

ההגדרות שעובדות

בחלונות בוחרים בתוכנה את הדרייבר מסוג ASIO של יצרן כרטיס הקול, לא את הדרייבר הכללי של חלונות. במק הדרייבר המובנה עושה את העבודה. קובעים באפר של 128 דגימות, או 64 אם המחשב עומד בזה בלי פצפוצים. כשעוברים ממנגינה למיקס עם הרבה ערוצים ופלאגינים, מחזירים את הבאפר ל-512 ומעלה.

אם שומעים פצפוצים או קטיעות, הבאפר קטן מדי למחשב. מעלים אותו בדרגה אחת, סוגרים דפדפן ותוכנות ברקע, ומחברים את המחשב הנייד לחשמל, כי במצב סוללה הוא מאט את המעבד. ואם האיחור נשאר גם בבאפר קטן, יש במדריך על השהיה בהקלטה בדיקה שמראה איפה הוא נוצר.

טעויות נפוצות

לחבר את הגיטרה לכניסה של מיקרופון בלי ללחוץ על Hi-Z. הגיטרה נשמעת עמומה וחלשה, ואנשים מתחילים להחליף פיקאפים או מיתרים. הכפתור הקטן ליד הכניסה הוא כל ההבדל.

לשמוע את עצמך פעמיים. כרטיסי קול רבים משמיעים לאוזניות את הכניסה ישירות, וגם התוכנה משמיעה אותה עם הסימולציה. התוצאה היא גיטרה נקייה וגיטרה מעובדת יחד, לפעמים עם הד קצר ביניהן. מכבים את אחד מהם: או את הניטור הישיר בכרטיס, או את הניטור בתוכנה.

להגביר את הכניסה עד האדום. אות שנחתך בכניסה נשמע מעוות בצורה מכוערת, ואף סימולציה לא תתקן אותו. הדיסטורשן מגיע מהפלאגין, לא מההגברה של הכרטיס. משאירים מרווח.

לנגן עם באפר של 1,024 ולחשוב שאתה לא בקצב. איחור של עשרות אלפיות שנייה גורם לך לנגן מאחורי הפעמה בלי לשים לב. קודם מקטינים את הבאפר, ורק אחר כך מאשימים את היד הימנית.

שאלות נפוצות

ברגע שהגיטרה מחוברת נכון והבאפר נמוך, המחשב הופך למגבר, לפדלבורד ולאולפן באותו שולחן. מכאן ההבדל בין סקיצה להקלטה שאפשר לשחרר הוא כבר עניין של נגינה ושל מיקס. אחרי ההקלטה, כך מושיבים אותה במיקס: מיקס גיטרות חשמליות.