מיקס גיטרות חשמליות: איך גורמים להן לשבת בלי לבלוע את השירה
מיקס גיטרות חשמליות מתחיל בחיתוך: גוזרים את הנמוכים מתחת ל-80 עד 100 הרץ, מפנים את אזור ה-300 הרץ מבוץ ומרסנים את ה-2 עד 4 קילוהרץ שמתחרים בשירה. אחר כך פורסים ריתם כפול לשני הצדדים, משאירים את הליד קרוב למרכז ובודקים במונו. רוב הבעיות נפתרות כבר כאן.
איפה גיטרה חשמלית יושבת בתדרים
גיטרה עם דיסטורשן היא אחד הכלים הרחבים במיקס. היא ממלאת בערך מ-100 הרץ ועד 5 קילוהרץ, ובדיוק שם יושבים גם הקול, הסנר והבס העליון. לכן כשהגיטרות "גדולות" והשיר בכל זאת נשמע צפוף, הבעיה היא לא בעוצמה אלא בדחיסות. הטבלה מסכמת נקודות פתיחה לפי תפקיד, ואני מכוון מהן באוזן.
| תפקיד | גזירת נמוכים | איפה מנקים | פאן |
|---|---|---|---|
| ריתם כפול (שתי קלטות) | 80 עד 100 הרץ | ירידה קלה ב-250 עד 400 הרץ | 100 אחוז שמאלה וימינה |
| ליד או סולו | 100 עד 120 הרץ | פינוי ב-2 עד 4 קילוהרץ בזמן שירה | מרכז, או 20 עד 30 אחוז הצדה |
| גיטרה נקייה (קלין) | 80 הרץ | בדרך כלל לא צריך להוריד הרבה | רחב, מול הריתם המעוות |
| גיטרה שלישית או שכבת עיבוי | 150 עד 200 הרץ | הנמכה של הגבהים מעל 6 קילוהרץ | פנימה, 50 עד 70 אחוז |
אלה לא חוקים. שיר פאנק קצבי יכול לחיות עם גיטרה אחת כמעט במרכז, ושיר מטאל כבד ישתמש בארבע שכבות. הטבלה נותנת מקום להתחיל, והאוזן מחליטה היכן להפסיק.
איך גוזרים: נמוכים, בוץ ופיצוח
נמוכים: הייפס גבוה משנדמה
האמפ והרמקול שלו מייצרים הרבה אנרגיה מתחת ל-100 הרץ, ובמיקס היא רק מתחרה בקיק ובבס. אני גוזר בערך ב-80 עד 100 הרץ עם שיפוע תלול ושומע אם הגיטרה נהייתה דקה מדי. אם כן, מחזיר 10 עד 20 הרץ למטה. הסיפור של הנמוכים בכלל מפורט במדריך על בס בוצי במיקס, והוא נכון גם לגיטרות.
בוץ: אזור 200 עד 400 הרץ
שם נאספת הצפיפות. ארבע גיטרות שמוקלטות באותו אמפ מעמיסות על האזור הזה יחד, והתוצאה נשמעת כמו שמיכה. הורדה של 2 עד 3 dB ברוחב נקודה רחב מפנה אוויר בלי שהגיטרה תאבד גוף. קודם מנסים את ההורדה על הגיטרה לבדה, ואז על כל המיקס, כי ההחלטה האמיתית מתקבלת בתוך המיקס.
פיצוח: מעל 6 קילוהרץ
דיסטורשן מייצר גבהים דקים ומחוספסים שנשמעים כמו חול. אני גוזר אותם עם לואו-פס ב-8 עד 10 קילוהרץ, ומשאיר את האוויר לצ'ימבלים. את ההחלטה בודקים כשהתופים מנגנים, כי בסולו תמיד נדמה שחסרים גבהים. אפשר לקרוא על הכלי עצמו במדריך על אקולייזר (EQ).
איך פורסים גיטרות בסטריאו, ולמה כפול נשמע גדול
הטריק הכי ותיק בז'אנר הוא להקליט את אותו ריתם פעמיים, ולפרוס כל קלטת לצד אחר. לא מעתיקים ולא מזיזים קלטה אחת: מנגנים אותה פעם נוספת. ההבדלים הקטנים בטיימינג ובדיוק הם מה שיוצר רוחב, וקלטה מועתקת פשוט נשמעת כמו מונו חזק.
ויש כאן פיתוי שכדאי להכיר: להקליט פעם אחת, לשכפל, ולהזיז את העותק במילישניות ספורות כדי לדמות כפל. זה נשמע כמו קיצור דרך נוח, אבל הוא משאיר חור בתדרים, כי הצירוף של קול ועותק מאוחר מבטל תדרים. החישוב פשוט: תדר הביטול הראשון הוא 1 חלקי פעמיים ההשהיה.
איפה נפתח חור בתדרים כשמאחרים עותק של אותה קלטה
תדר הביטול הראשון בסכום מונו, לפי הנוסחה 1 חלקי פעמיים ההשהיה. ביטולים נוספים מופיעים בכפולות אי-זוגיות שלו
עם 1 מילישנייה הביטול נופל על 500 הרץ, ואחריו ב-1,500 וב-2,500, כלומר בדיוק בגוף הגיטרה ובהבנה של הליד. ב-10 מילישניות הביטולים נמוכים יותר, ב-50, 150 ו-250 הרץ, ולכן הם פוגעים פחות בגיטרה, אבל נוגסים בבס. מי שבכל זאת משתמש בטריק מקשיב במונו, ובודק את הרוחב לפי ההסבר ברוחב סטריאו ותאימות מונו.
איך שומרים את הגיטרות מחוץ לדרך של השירה
הליד הוא הדבר הראשון שהקהל מחפש, והגיטרות המעוותות רוצות לתפוס בדיוק את אותו מקום. הפתרון המסורתי הוא להוריד בגיטרות 2 עד 3 dB באזור 2 עד 4 קילוהרץ, ולהשאיר אותן חזקות בכל מקום אחר. ההבדל נשמע במיוחד כשהמילים מתחילות להישמע ברורות יותר בלי להעלות את השירה.
אני מעדיף לעשות את זה דינמית: אקולייזר דינמי על קבוצת הגיטרות שמוריד את האזור הזה רק כשהשירה מנגנת, ומחזיר אותו בין השורות. כך הגיטרות חוזרות להיות גדולות בקטעים ללא שירה, ולא צריך לבחור בין שני מצבים. אם אין אקולייזר דינמי, אוטומציה פשוטה של נקודת הנמכה על הפזמון עושה כמעט אותו דבר.
עומק: ריוורב ודיליי בלי להרחיק את הגיטרה
גיטרה מעוותת כבר מגיעה עם הרבה אנרגיה, ולכן ריוורב גדול עליה נשמע מהר כמו ערפל. אני שולח אליה ריוורב קצר, בערך חצי שנייה, וגוזר את הנמוכים מהשליחה. הליד מקבל דיליי של רבע תו, שממלא את הרווחים בין הפראזות. את הפרמטרים של ריוורב ודיליי כבר פירטנו במדריך נפרד, והם נכונים גם כאן.
סדר עבודה על קבוצת גיטרות
ארבעה שלבים, מהחשוב אל הקוסמטי
אמפ אמיתי, סימולציה או דיי איי
אם הגיטרה הוקלטה ישירות לכרטיס קול, כדאי לשמור קלטה נקייה (DI) לצד הקלטה מהאמפ או מהסימולציה. כך אפשר לשנות צליל גם אחרי שהמיקס התחיל, ואפשר גם לשלוח את הקלטה הנקייה שוב דרך אמפ אחר (Re-amp). מי שעוד לא מחובר צריך להתחיל ממדריך איך מחברים גיטרה למחשב. הצליל הסופי תלוי כמעט בחדר ובמיקום של המיקרופון, ופחות בדגם האמפ.
טעויות נפוצות
מכוונים את הגיטרות בסולו
בסולו גיטרה עם גוף מלא נשמעת מצוין. במיקס אותה גיטרה מכסה על הבס ועל הקול. עושים את ההחלטות עם כל השיר מנגן, ושומרים את הסולו רק לבדיקה סופית.
מעלים גיין כדי לקבל עוצמה
יותר דיסטורשן לא אומר יותר חזק. הוא אומר יותר דחוס, פחות דינמיקה ויותר רעש בגבהים. כשהגיטרה "קטנה", קודם מנסים פחות גיין ויותר שכבות, ורק אחר כך עוד עוצמה.
שתי גיטרות זהות באותו פאן
שתי קלטות שמונחות באותו מקום מתערבבות לגוש אחד, ושום דבר לא מתרחב. כשמפרידים לימין ולשמאל, אותו ריתם מיד נשמע כפול רחב.
דוחפים ריתם וליד לאותו אזור
ליד שיושב על אותו תדר כמו הריתם נבלע. נותנים לו הנמכה קלה בריתם ב-1 עד 3 קילוהרץ, או מזיזים אותו קצת מהמרכז כדי שיהיה לו מקום.
שאלות נפוצות
איך גורמים לגיטרות חשמליות להישמע רחבות במיקס?
מקליטים את אותו ריתם פעמיים ופורסים כל קלטה לצד אחר, 100 אחוז שמאלה וימינה. ההבדלים הקטנים בנגינה יוצרים רוחב טבעי, ואי אפשר לקבל אותו משכפול של קלטה אחת. אחר כך בודקים במונו כדי לוודא שהגיטרות לא נעלמות ברמקול יחיד.
באיזה תדר כדאי לגזור גיטרה חשמלית?
נקודת פתיחה סבירה היא 80 עד 100 הרץ לריתם ו-100 עד 120 הרץ לליד, עם שיפוע תלול. אם אחרי החיתוך הגיטרה נשמעת דקה, מורידים את הנקודה ב-10 עד 20 הרץ. את ההחלטה הסופית מקבלים כשהקיק והבס מנגנים יחד איתה.
למה הגיטרות מכסות על השירה?
כי שניהם עובדים באזור 2 עד 4 קילוהרץ, שם נמצאת ההבנה של המילים. מורידים בגיטרות 2 עד 3 dB באזור הזה, עדיף עם אקולייזר דינמי שמגיב רק כשהשירה מנגנת. כך הגיטרות נשארות גדולות בקטעים בלי שירה בלי להתחרות בליד.
צריך קומפרסור על גיטרה מעוותת?
לרוב לא הרבה. דיסטורשן כבר דוחס את הדינמיקה, ולכן קומפרסור נוסף מוסיף מעט. כן כדאי קומפרסיה קלה של 1 עד 2 dB על קבוצת הגיטרות, כדי לחבר אותן לגוש אחד, וקומפרסיה חזקה יותר שמורה לגיטרה נקייה שמשתנה בעוצמה.
האם להקליט גיטרה ישר לכרטיס קול או דרך אמפ?
שתי הדרכים עובדות. מקליטים ישר כדי לשמור קלטה נקייה, ואפשר גם לחבר מיקרופון לאמפ ולקבל אופי אחר. כשהאפשרות קיימת, שומרים את שתיהן, כי קלטה נקייה מאפשרת להחליף צליל גם אחרי שהמיקס כבר התחיל, בלי להקליט את החלק מחדש ובלי לוותר על האופי של המיקרופון.
גיטרות טובות במיקס הן כאלה שאפשר להרגיש כשמורידים אותן, ושלא מפריעות כשהן שם. כדאי להתחיל מהחיתוך ומהמונו, ולהשאיר את העוצמה לסוף.
אם יש לך שיר עם הרבה שכבות גיטרה והמיקס נשמע צפוף, אפשר לקרוא איך עובד מיקס מקצועי לשירים באתר.
