ADR: איך מחליפים דיאלוגים בסרט אחרי הצילום
ADR הוא תהליך שבו השחקן חוזר לאולפן ואומר מחדש את השורות מול התמונה, כדי להחליף דיאלוג שהוקלט בסט ולא היה שמיש. משתמשים בו כשיש רעש שאי אפשר לנקות, כשהמיקרופון היה רחוק מדי או כשהטקסט השתנה. הקושי האמיתי הוא לא ההקלטה אלא הסנכרון לשפתיים, והתאמת הצליל כך שייראה כאילו נשמע בסט.
מה זה ADR ומתי באמת משתמשים בו
ראשי התיבות באנגלית הם Automated Dialogue Replacement, החלפת דיאלוג בהקלטה מחדש. בעבר קראו לזה לופינג (Looping), כי חתכו את הסרט ללולאות קצרות והשחקן חזר על כל לולאה עד שהשורה הסתדרה. היום עובדים מול התמונה בתוכנה, אבל השם הישן עדיין נשמע באולפנים.
אף במאי לא מתכנן את זה בהנאה. הקלטה מקורית בסט נושאת משהו שקשה לשחזר באולפן, את הנשימה, את המרחק, את האנרגיה של הרגע, ולכן ההחלטה להקליט מחדש היא תמיד פשרה. היא נכנסת לתמונה במקרים האלה:
| הבעיה בסט | האם צריך להקליט מחדש | מה בודקים קודם |
|---|---|---|
| רעש קבוע ושטוח, כמו מזגן או מנוע רחוק | לרוב לא | ניקוי רעש, כמו במדריך על ניקוי רעש מהקלטה |
| רעש משתנה שחופף לדיבור, כמו רוח, מטוס או תנועה | כן, לרוב | האם אפשר לשמר לפחות את המילים הבודדות |
| המיקרופון היה רחוק והדיבור מרוח בחדר | כן | האם יש מיקרופון דש גיבוי מאותה סצנה |
| הטקסט השתנה אחרי הצילום | כן, זה המקרה הקלאסי | האם השחקן רואה את השפתיים שלו על המסך |
| הביצוע לא עבד, והבמאי רוצה אחר | כן | האם ההקלטה מהסט מספיקה כשורת ייחוס |
את הסדר הזה אני מכבד: קודם מנסים להציל את ההקלטה המקורית, ורק כשזה לא עובד מזמינים שחקן. כל שורה שנשארת מהסט חוסכת שעת אולפן ונשמעת אמיתית יותר.
שלוש בדיקות לפני שמזמינים שחקן
מהזול והמהיר ועד האולפן
איך נראית הקלטת ADR באולפן
העבודה מתחילה בסריקה של הסרט, שנקראת ספוטינג (Spotting). יושבים עם הבמאי והעורך, עוברים על הסצנות ורושמים רשימה של כל שורה שצריך להחליף, עם מיקום בזמן והסיבה. מהרשימה הזו נגזרת תוכנית ההקלטות, ושחקן שיש לו הרבה שורות מקבל סשן אחד ארוך ולא עשרה קצרים.
בסשן עצמו השחקן עומד מול מסך, עם אוזניות, ושומע את השורה המקורית כהנחיה. לפני כל שורה יש בדרך כלל שלושה צפצופים במרווחים של בערך שנייה, והשורה מתחילה בפעימה הרביעית שאין בה צפצוף. ההרגל הזה נועד לתת לשחקן קצב כניסה ולא להפתיע אותו. ואחרי ההקלטה השורה נכנסת למיקס הסרט, שבו הדיאלוג קובע את הרמות של כל השאר, כפי שמוסבר במאמר על מיקס לסרט ולמוזיקה.
מה עושים עם כל טייק
מקליטים כמה טייקים לכל שורה, לא אחד. הראשון נשמע בדרך כלל כמו הקראה, והשלישי או הרביעי כבר קרובים לשחקן שמדבר ולא קורא. אני מעדיף לא לעצור אחרי כל טייק ולתת לשחקן להמשיך ברצף, כי הרצף משחרר אותו.
איך מסנכרנים: פריימים, אלפיות שנייה וסמפלים
סנכרון שפתיים נמדד בפריימים. פריים אחד בקצב של 24 פריימים לשנייה הוא כ-41.7 אלפיות שנייה, וב-25 פריימים לשנייה בדיוק 40. בקצב דגימה של 48 קילוהרץ, שהוא הרגיל בווידאו, זה שווה 2,000 סמפלים בקצב של 24 פריימים ו-1,920 בקצב של 25.
כמה זה פריים אחד
אורך בכל קצב, באלפיות שנייה. ובסוגריים כמה סמפלים זה ב-48 קילוהרץ
בפועל אני מתחיל מהזזת השורה כולה, פריים אחד כל פעם, עד שהפתיחה והסגירה של הפה נופלות על המילה. רק אחר כך מכוונים מילים בודדות. אם שורה ארוכה לא יושבת, בדרך כלל הבעיה היא בקצב של השחקן ולא בהזזה, ולכן עדיף להקליט טייק נוסף מאשר למתוח את הקיים.
מתיחה וכיווץ של האודיו, Time Stretch, עובדים רק בשינויים קטנים. מתיחה קלה כמעט לא נשמעת, אבל ככל שמרחיקים הקול מתחיל להישמע מלאכותי, ואז מקליטים מחדש.
איך גורמים לשורה להישמע כאילו הוקלטה בסט
זה החלק שמבדיל בין שורה שמורגשת לבין שורה שלא שומעים. שורה שהוקלטה באולפן קרובה למיקרופון, יבשה ונקייה, ובסצנה היא נשמעת כמו קול שהודבק. אין קסם, יש שלוש פעולות.
איך משלבים שורה מהאולפן בסצנה
שלושה שלבים לפי הסדר
הקלטת קרבה מעצימה בס, וזו הסיבה שהשורה נשמעת מלאה מדי. אקולייזר שמוריד את התדרים הנמוכים מקרב אותה לשורה מהסט, ולפעמים מספיק גם סינון קל של הגבוהים. הריוורב מתאים לחדר שרואים: סצנה במטבח זקוקה לחלל קטן וקצר, ואולם ריק או חדר מדרגות לחלל ארוך בהרבה. מי שרוצה להבין את הכלים האלה מקרוב יכול לקרוא על עיצוב סאונד לסרטים.
מעבר לדיאלוג, שורה מוחלפת צריכה לשבת עם שאר הצלילים. רעש החדר, שנקרא רום טון (Room Tone), נמשך מתחתיה כדי שלא תהיה שתיקה מלאכותית בין המילים. כדאי להקליט בסט חצי דקה של שקט בכל מיקום, ולא רק כשיש כבר בעיה. מה שחסר בסצנה, כמו צעדים ובגדים, חוזר בדרך כלל מהקלטות פולי, והדיאלוג החדש מקבל אותם מסביב.
את הבחירה במיקרופון לא צריך להסביר מחדש מאפס, והמידע על דגמים ואופני שימוש נמצא במדריך על מיקרופונים להקלטה. הכלל המעשי כאן הוא פשוט: אם בסט השתמשו במיקרופון כיווני מרחוק, לא כדאי לבחור באולפן מיקרופון שמדגיש קרבה ובס.
ADR, דיבוב ולופינג: מה ההבדל
המושגים נשמעים דומים ומתבלבלים, אבל מדובר בעבודות שונות. בהחלפה כזו אותו שחקן אומר אותן מילים באותה שפה, כדי לתקן. בדיבוב (Dubbing) שחקן אחר, ולפעמים שפה אחרת, מחליף את הקול כולו. בישראל זה מוכר בעיקר מתוכן ילדים בעברית, ובו כותבים תרגום שמנסה להתאים לתנועת השפתיים, וזה כבר עניין של כתיבה ולא של הקלטה בלבד.
לופינג הוא השם הישן של התהליך. באולפנים מסוימים משתמשים גם במונח הזה לקטעים קצרים שחוזרים עליהם שוב ושוב עד לטייק הנכון, אבל הכוונה בדרך כלל זהה.
טעויות נפוצות
הטעות הראשונה היא להקליט שורה מחדש בלי לדעת איך השורה המקורית נשמעה. שחקן שלא שומע את הביצוע שהוא מחליף עלול להיכנס בעוצמה, בקצב או בהבעה שלא מתאימות לסצנה, ואז כל הסנכרון בעיה של משחק ולא של עריכה.
השנייה היא לתקן הכול באולפן. שורות רבות נראות גרועות בסט ונשמעות מצוין אחרי ניקוי, ולכן לפני שמעבירים רשימה לשחקן בודקים כל שורה באוזניות, אחרי טיפול. אם הניקוי מצליח, חוסכים הקלטה, ואם לא, יש לפחות הוכחה למה צריך.
והשלישית היא להשאיר את הצליל של האולפן כמו שהוא. הקלטה שלא עברה התאמת גוון וחלל נשמע כאילו מישהו אחר מדבר מתוך הסצנה, גם כשהסנכרון מושלם.
שאלות נפוצות
מה זה ADR בסרטים?
זו הקלטה מחדש של דיאלוג באולפן, אחרי הצילומים. השחקן רואה את הסצנה על מסך ואומר את השורה שוב, והיא מסונכרנת לשפתיים ומחליפה את ההקלטה מהסט. משתמשים בזה כשיש רעש שאי אפשר לנקות, כשהצליל לא ברור או כשהטקסט השתנה אחרי הצילום.
למה צריך ADR אם אפשר לנקות רעש?
ניקוי עובד היטב על רעש קבוע ושטוח, אבל מתקשה עם רוח, תנועה ומטוסים שחופפים לדיבור. הוא גם לא מתקן שורה שהוקלטה רחוק מדי מהמיקרופון. כשהניקוי פוגע בקול ויוצר צליל מתכתי, עדיף להקליט מחדש מאשר לשמור הקלטה שנשמעת מלאכותית.
מה ההבדל בין ADR לדיבוב?
בהחלפה כזו אותו שחקן מקליט שוב את הטקסט שלו, בדרך כלל באותה שפה, כדי לתקן שורה בסרט. בדיבוב שחקן אחר, לרוב בשפה אחרת, מחליף את הקול. לכן דיבוב כולל גם תרגום והתאמת טקסט לתנועת השפתיים, והקלטה מחדש מתמקדת בתיקון טכני.
איך מסנכרנים שורה מוקלטת לשפתיים?
מזיזים את השורה על ציר הזמן בצעדים של פריים עד שפתיחת הפה וסגירתו נופלות על המילים. פריים אחד הוא בערך 40 אלפיות שנייה. אם שורה ארוכה לא יושבת, הבעיה היא בדרך כלל בקצב הדיבור, ולכן מקליטים טייק נוסף במקום למתוח את האודיו.
אפשר לעשות ADR בבית?
אפשר, בתנאי שהחדר שקט ונשמע יבש, והשחקן רואה את התמונה בזמן ההקלטה. הבעיה בבית היא לא הציוד אלא האקוסטיקה, כי השורה צריכה להתאים לצליל הסצנה. חדר עם הד יוצר צליל שלא נעלם בעריכה, ולכן בודקים אותו לפני שמקליטים.
ADR טוב הוא כזה שאף אחד לא מבחין בו. מי שמפקח על פסקול יודע להחליט מתי להשאיר את ההקלטה המקורית ומתי להחליף, ובדרך כלל פחות מחליפים, ככה הסרט נשמע אמיתי יותר.
אם יש לך סרט או סרטון שהדיאלוג בו צריך תיקון, אפשר לראות איך עובד תהליך עריכת סאונד באתר.
