
הקלטת גיטרה אקוסטית: איפה שמים את המיקרופון ואיך מקבלים צליל נקי
הקלטת גיטרה אקוסטית טובה מתחילה במרחק ולא בציוד: מיקרופון קונדנסר אחד, בערך 20 עד 30 סנטימטר מהגיטרה, מכוון למקום שבו הצוואר פוגש את הגוף. פתח הקול נותן בום, ולכן לא מכוונים אליו ישר. ואם מוסיפים מיקרופון שני, הפרש של 30 סנטימטר במרחק מבטל את אזור 570 הרץ.
איפה שמים את המיקרופון על גיטרה אקוסטית
הנקודה הבטוחה היא מול החיבור בין הצוואר לגוף, באזור הסריג ה-12 עד ה-14, במרחק של 20 עד 30 סנטימטר. משם המיקרופון שומע גם את המיתרים וגם את הגוף, בלי להיות בתוך הבום של הפתח. אני מתחיל תמיד מכאן, ואז מזיז סנטימטרים בודדים לפי מה שהאוזן אומרת.
גוף הגיטרה הוא תיבת תהודה, והוא משמיע צלילים שונים מכל נקודה. בפתח יש בס חזק ועגלגל, ליד הגשר יש פגיעה חדה ודקה, ובצוואר יש מיתרים ופחות גוף. אין נקודה נכונה אחת, יש נקודה שמתאימה לשיר.
| נקודה על הגיטרה | איך זה נשמע | מתי מתאים |
|---|---|---|
| חיבור צוואר וגוף, סריג 12 עד 14 | מאוזן: מיתרים וגוף ביחד | נקודת פתיחה כמעט לכל שיר |
| מול פתח הקול | בס מנופח, בומי, לפעמים עכור | כמעט אף פעם ישר. מכוונים בזווית קלה |
| ליד הגשר | דק, חד, נשמע כמו אף | כשצריך פגיעה בולטת בתוך הרכב צפוף |
| מעל הכתף של הנגן | קרוב למה שהנגן שומע | כשאין ברירה והחדר קטן |
כמה רחוק מהגיטרה ולמה כל סנטימטר משנה
ככל שהמיקרופון רחוק יותר, הצליל הישיר של הגיטרה חלש יחסית לצליל של החדר. בשדה פתוח, כל הכפלה של המרחק מורידה את הצליל הישיר ב-6 דציבלים בערך. בחדר רגיל זה פחות נקי, אבל הכיוון זהה: מי שמרחיק מיקרופון מקבל יותר חדר, ומי שמקרב מקבל יותר גיטרה.
כל הכפלת מרחק מורידה כ-6 דציבלים מהצליל הישיר
ירידה ברמת הצליל הישיר ביחס ל-10 סנטימטר. חישוב לשדה פתוח, בחדר אמיתי המספרים יוצאים מתונים יותר
מכאן הכלל שאני עובד איתו: בחדר לא מטופל נשארים קרובים, 20 עד 25 סנטימטר, כדי שהגיטרה תכסה על החדר. בחדר שנשמע טוב אפשר להתרחק ל-40 ויותר ולקבל אוויר. מי שלא בטוח מה הוא מקבל מהחדר שלו ימצא פירוט במדריך על טיפול אקוסטי לחדר.

למה הגיטרה נשמעת בומית או עכורה, ואיך מתקנים
בום וצליל עכור מגיעים בדרך כלל משני מקורות: מיקרופון קרוב מדי לפתח, או מיקרופון שנמצא פחות מ-15 סנטימטר מהגוף. בקרבה כזאת מיקרופון כיווני מגביר את הבס, וזה אפקט הקרבה (Proximity Effect). הפתרון הראשון הוא להזיז את המיקרופון, לא לגזור באקולייזר אחרי ההקלטה.
גם אחרי הזזה נשאר לפעמים מעט בוץ, ואז מטפלים בו במיקס. אלה נקודות פתיחה שאני משתמש בהן, ולא חוקים:
| מה שומעים | איפה זה יושב | מה עושים |
|---|---|---|
| רעש נמוך שלא שייך למוזיקה | מתחת ל-80 הרץ | חותכים עם פילטר גבוהים (High-Pass) |
| בום של הפתח | בסביבות 100 עד 150 הרץ | מורידים 2 עד 4 דציבלים בגזירה רחבה |
| קופסתיות, כמו שומעים מתוך ארגז | 200 עד 300 הרץ | מורידים 2 עד 3 דציבלים |
| נוכחות חסרה | 3 עד 5 קילוהרץ | מגבירים בעדינות |
| חסר אוויר | מעל 10 קילוהרץ | מגבירים בעדינות, רק אם ההקלטה נקייה |
אם אחרי גזירה ב-300 הרץ הגיטרה נשמעת דקה ומתכתית, גזרת יותר מדי. תחזיר חצי. איך מכוונים אקולייזר בכלל, מוסבר במדריך על אקולייזר.
הקלטה עם שני מיקרופונים: איך לא לאבד את הבס בפאזה
שני מיקרופונים נותנים רוחב ועומק, אבל גם סיכון. כל מיקרופון קולט את אותה גיטרה ממרחק שונה, ולכן הצליל מגיע אליהם בהפרש זמן. כשמערבבים אותם, תדרים מסוימים מתבטלים. התדר הראשון שנעלם הוא אחד חלקי פעמיים ההפרש בזמן, ובפועל זה קורה כשההפרש במרחק הוא חצי אורך גל.
| הפרש מרחק בין המיקרופונים | איחור | איחור בדגימות ב-48 קילוהרץ | התדר הראשון שמתבטל |
|---|---|---|---|
| 10 סנטימטר | 0.29 ms | 14 | כ-1,700 הרץ |
| 20 סנטימטר | 0.58 ms | 28 | כ-860 הרץ |
| 30 סנטימטר | 0.87 ms | 42 | כ-570 הרץ |
| 50 סנטימטר | 1.46 ms | 70 | כ-340 הרץ |
| מטר | 2.92 ms | 140 | כ-170 הרץ |
החישוב מניח איחור נקי ומהירות קול של 343 מטר בשנייה. בחדר אמיתי יש גם החזרים, ולכן הטבלה נותנת כיוון ולא מדידה. מה שחשוב ממנה: ב-30 סנטימטר הפרש הביטול נופל בדיוק על אזור הגוף והנוכחות של הגיטרה, ובמטר הוא נופל על הבס שלה.
הפרש גדול יותר מוריד את הביטול אל הגוף של הגיטרה
התדר הראשון שמתבטל לפי הפרש מרחק בין שני מיקרופונים, בהנחת איחור נקי
הבדיקה שלוקחת דקה
מקליטים עשר שניות, מכניסים את שני הערוצים למרכז (מונו) ומאזינים. אם הגיטרה נשמעת דקה יותר מכל מיקרופון לבד, יש ביטול. הופכים את הפאזה (Polarity) של אחד מהם. אם זה לא עוזר, מזיזים את אחד המיקרופונים בכמה סנטימטרים ומקליטים שוב. זה לוקח פחות זמן מתיקון במיקס, ולרוב תיקון כזה לא מצליח בכלל.
ועוד בחירה פשוטה: בצמד מיקרופונים צמודים, שניהם באותה נקודה בזוויות שונות (X/Y), אין כמעט הפרש זמן, ולכן אין ביטול. הרוחב קטן יותר, אבל המונו נשאר שלם. את הנושא של מונו מול סטריאו כתבתי במדריך על רוחב סטריאו ותאימות מונו.
מה לעשות כשמקליטים גם שירה
אם הנגן הוא גם הזמר, יש שתי דרכים. הראשונה היא להקליט את הגיטרה לבד, ואחר כך את השירה על גבי ההקלטה. כך כל ערוץ נקי, והמיקס מקבל שליטה מלאה. השנייה היא להקליט הכל ביחד, ואז כל מיקרופון קולט גם את השני, והשירה נכנסת לערוץ הגיטרה.
הקלטה משותפת נותנת תחושה חיה יותר, ולכן יש מי שמעדיף אותה. אני בוחר בה רק כשהשיר באמת צריך אינטימיות של נגן אחד, ואז מכוון את המיקרופונים כך שהשירה נופלת בנקודה השקטה של כל מיקרופון. בכל מקרה, קליק בהקלטה צריך להישמע רק באוזניות, ואם הוא דולף למיקרופון, מורידים אותו.
הכנה ורמות: מה מסדרים לפני שלוחצים על הקלטה
רוב מה שנשמע גרוע בגיטרה אקוסטית נקבע לפני המיקרופון. מיתרים בני יום או יומיים, גיטרה מכוונת (טיונר לפני כל טייק, לא פעם אחת בתחילת הערב) וחדר בלי מזגן דולק. מזגן שרץ ברקע הוא רעש נמוך ורציף, וקשה מאוד להוציא אותו אחר כך בלי לפגוע בגיטרה.
סימון המיקום הוא טריק קטן שחוסך הרבה. אני מדביק פיסת נייר דבק על הרצפה במקום שבו הכיסא עומד, ועוד אחת על המעמד של המיקרופון. אחרי הפסקה או החלפת מיתר, הכל חוזר בדיוק למקום, והטייקים נשמעים כמו אותה גיטרה. אפשר להשתמש בכך גם כדי להקליט קטע חוזר, כי קל להדביק אותו לקטע הקודם.
כמה חזק מקליטים
גיטרה אקוסטית היא כלי דינמי. פריטה חזקה יכולה לקפוץ ב-10 דציבלים מעל נגינה שקטה, ולכן אני מכוון את ההגברה כך שהשיאים נוחתים בין מינוס 12 למינוס 6 dBFS. בהקלטה של 24 ביט יש מספיק מקום, ואין שום סיבה לדחוף לאפס. סדר העוצמות לאורך כל השרשרת מפורט במדריך על גיין סטייג'ינג.
טעויות נפוצות בהקלטת גיטרה אקוסטית
מכוונים את המיקרופון ישר לפתח
זה מה שרוב המתחילים עושים, כי שם יוצא הקול. התוצאה היא בס מנופח שאי אפשר לנקות. מזיזים לכיוון הצוואר, ואם צריך עוד גוף, מקרבים בהדרגה.
מקרבים ואחר כך גוזרים
מיקרופון על 5 סנטימטר נותן בס שאין בגיטרה בחיים. הגזירה אחר כך מורידה גם חלק מהמוזיקה. עדיף 20 סנטימטר וגזירה קלה.
לא בודקים במונו
שני ערוצים נשמעים רחב וגדול באוזניות, ובטלפון או ברמקול בלוטוס הגיטרה מתרוקנת. בדיקה של עשר שניות במונו מונעת את זה.
מתעלמים מהחדר ומהנגן
מקרר מזמזם, כיסא חורק, כף רגל שמקישה בקצב וצמיד שמתנגש בגוף הגיטרה, כל אלה נכנסים להקלטה. כשמקליטים לא שומעים אותם, ואחר כך כבר לא ניתן להוציא אותם. מקשיבים פעם אחת לשיר ופעם אחת לרעשים בלבד, לפני שלוחצים על הקלטה.
מקליטים עם מיתרים ישנים
מיתרים ישנים נשמעים עמומים, וקשה להחזיר להם נוכחות במיקס. מיתרים חדשים נשמעים בהירים מדי בשעה הראשונה, ולכן מחליפים אותם יום לפני.
שאלות נפוצות
איזה מיקרופון הכי טוב להקלטת גיטרה אקוסטית?
קונדנסר, כי הוא קולט היטב את התדרים הגבוהים והעדינים של המיתרים. קונדנסר גדול אחד מספיק לרוב השירים, וזוג קונדנסרים קטנים נותן רוחב. מיקרופון דינמי מתאים לחדר רועש או לשיר רוק, אבל הוא פחות מפורט ופחות פתוח בגבהים. לפני קנייה כדאי לדעת מה החדר שלך עושה לצליל.
כמה רחוק צריך להיות המיקרופון מהגיטרה?
בין 20 ל-30 סנטימטר היא נקודת התחלה טובה. קרוב יותר מ-15 סנטימטר מוסיף בס ועכירות, ורחוק מ-40 מכניס יותר מהחדר. בחדר לא מטופל נשארים קרובים, ובחדר שנשמע טוב אפשר להתרחק ולקבל אוויר. המספר הוא רק נקודת פתיחה, והאוזן היא זו שמחליטה בסוף.
אפשר להקליט גיטרה אקוסטית עם הטלפון?
אפשר, בתנאי שהחדר שקט והטלפון מונח קרוב, בערך 20 סנטימטר מהמקום שבו הצוואר פוגש את הגוף. מיקרופון הטלפון לא ינצח קונדנסר ייעודי, אבל הוא קולט מספיק לסקיצה, לוידאו או לרעיון ראשון. כדאי לכבות התראות ולבדוק רעשי רקע לפני שמקליטים שיר שלם.
למה הגיטרה נשמעת בומית בהקלטה?
הסיבה הנפוצה היא מיקרופון קרוב מדי לפתח הקול או לגוף. הקרבה מגבירה את הבס, והפתח מגביר אותו עוד. מזיזים את המיקרופון לכיוון הצוואר ומתרחקים כמה סנטימטרים. אם נשאר בום, גוזרים בעדינות באזור 100 עד 150 הרץ במיקס, ולא מוותרים על ההזזה לפני כן.
להקליט גיטרה ושירה ביחד או בנפרד?
בנפרד נותן שליטה מלאה במיקס, כי כל ערוץ נקי והשירה לא דולפת לערוץ הגיטרה. ביחד נותן תחושה חיה יותר, אבל כל מיקרופון קולט גם את הקול של השני. לרוב מומלץ להתחיל בנפרד, ולהקליט ביחד רק כשהשיר דורש אינטימיות של נגן אחד.
הקלטה טובה היא חצי מהדרך. החצי השני הוא מיקס שיודע לתת לגיטרה את המקום שלה לצד השירה, בלי להעמיס עליה את מה שההקלטה לא פתרה. כשהצליל נקי מההתחלה, כל מה שבא אחר כך קל יותר.
אם ההקלטה כבר אצלך והמיקס לא יושב, אפשר לקרוא איך עובד שירות המיקס באתר, ואיך מתכוננים לשליחה.