הגברת ווליום של קובץ שמע, סרטון, מחשב וטלפון, בלי להרוס את הסאונד
הגברת ווליום נעשית בשתי דרכים שונות לגמרי. אפשר להגביר את הקובץ עצמו, שיר, הקלטה או סרטון, כך שיישמע חזק בכל מכשיר, ואפשר להגביר את המכשיר שמנגן. בקובץ, הגבול הוא התקרה הדיגיטלית של 0 dB: עד אליה מגבירים בחינם בלחיצה אחת, ומעבר לה צריך לימיטר, אחרת הצליל נחתך ומתעוות. במכשיר, רוב הפתרונות הם הגדרה אחת שמסתתרת בתפריט.
למה הקובץ שקט: שיא מול עוצמה ממוצעת
לכל קובץ שמע יש תקרה. מעליה אין מספרים, והגל פשוט נחתך. התקרה הזו מסומנת 0 dBFS, וכל העוצמות בקובץ נמדדות מתחתיה, במספרים שליליים.
יש שתי סיבות שבגללן קובץ נשמע שקט, והפתרון לכל אחת שונה.
הקובץ כולו רחוק מהתקרה. ההקלטה נעשתה בעוצמה נמוכה, והשיא שלה נמצא, נגיד, במינוס 20 dB. יש 20 dB של מקום פנוי, ואפשר פשוט להרים הכול. זה המקרה הקל.
יש שיא בודד שנוגע בתקרה, וכל השאר נמוך. מחיאת כף, שיעול, דלת, או הברה אחת חזקה. השיא הזה חוסם את ההגברה: אי אפשר להרים את הקובץ בלי שהוא ייחתך. האוזן, לעומת זאת, לא שופטת עוצמה לפי השיא. היא שופטת לפי הממוצע. לכן שני קבצים עם אותו שיא בדיוק יכולים להישמע שונים מאוד בעוצמה. זה המקרה שבו צריך כלי שמטפל בשיאים.
הגברת ווליום של קובץ שמע, בשלוש רמות
הדוגמאות כאן הן מ-Audacity, כי היא חינמית ורצה בכל מחשב. אותם שלושה כלים קיימים בכל תוכנת עריכה, בשמות דומים.
| הכלי | מה הוא עושה | מתי משתמשים | הסיכון |
|---|---|---|---|
| נורמליזציה (Normalize) | מרים את כל הקובץ עד שהשיא הגבוה ביותר מגיע ליעד שנקבע | הקלטה שקטה שאין בה שיאים חריגים | אין. שום דבר לא נחתך |
| לימיטר (Limiter) | מנמיך רק את השיאים שעוברים סף מסוים, ומפנה מקום להרים את השאר | יש כמה שיאים בודדים שחוסמים את ההגברה | הפחתה של יותר מ-4 או 5 dB מתחילה להישמע |
| קומפרסור | מקרב בין החלקים השקטים לחזקים לאורך כל הקובץ | דובר שלוחש ואז צועק, שני דוברים במרחקים שונים | רעש הרקע עולה יחד עם החלקים השקטים |
רמה ראשונה: נורמליזציה
מסמנים את כל הקובץ, ובתפריט האפקטים בוחרים נרמול. קובעים את השיא למינוס 1 dB ולא ל-0. המרווח הקטן הזה מגן מפני חיתוך בזמן ההמרה ל-MP3, שמוסיפה שיאים קטנים משלה. אם הקובץ עדיין שקט אחרי הפעולה, סימן שיש בו שיא שחוסם, ועוברים לרמה הבאה.
רמה שנייה: לימיטר ואז נורמליזציה
מפעילים לימיטר עם סף של מינוס 6 dB בערך, כך שרק השיאים הבודדים נוגעים בו. הוא מגלח אותם, ועכשיו יש מקום. מנרמלים שוב למינוס 1. ברוב הקלטות הדיבור הצעד הזה לבדו מוסיף 4 עד 8 dB של עוצמה נשמעת, בלי שאפשר לשמוע מה נעשה. מה בדיוק קורה בתוך הכלי מוסבר במדריך על לימיטר.
רמה שלישית: קומפרסור
כשהבעיה היא לא עוצמה כללית אלא פערים בתוך ההקלטה. מתחילים מיחס של 3 ל-1, ומורידים את הסף עד שהמד מראה הפחתה של 3 עד 4 dB בקטעים החזקים. אחריו מנרמלים. אם מדובר בשיחה או בפודקאסט, היעד המקובל הוא מינוס 16 LUFS. מה המספר הזה אומר ואיך מודדים אותו מוסבר במדריך על LUFS ולאודנס.
אני בודק כל הגברה באותה דרך: מאזין לקטע הכי שקט בקובץ בעוצמה רגילה. אם רחש הרקע שם נעשה מורגש, הגברתי יותר ממה שההקלטה יכולה לשאת, וצריך קודם לנקות.
הגברת סאונד בסרטון
בכל תוכנת עריכת וידאו, כולל האפליקציות החינמיות בטלפון, יש מחוון עוצמה לכל קליפ. זו הגברה פשוטה, בלי הגנה: מרימים עד שהמד נוגע באדום ברגעים החזקים, ויורדים מעט. ברוב התוכנות יש גם אפשרות לנרמל או להשוות עוצמה בלחיצה, והיא עדיפה על המחוון.
כשזה לא מספיק, מפרידים את הפסקול מהסרטון, מטפלים בו כקובץ שמע כמו שתואר למעלה, ומחזירים אותו לתוכנה במקום הפסקול המקורי. התמונה לא נדחסת מחדש עד לייצוא הסופי, ואיכות הווידאו לא נפגעת. אם ההגברה חשפה רעש רקע, מעבירים את הפסקול קודם דרך הכלי של ניקוי רעשי רקע מהקלטה. הסדר חשוב: מנקים, ורק אחר כך מגבירים.
בסרטון שיש בו דיבור ומוזיקה, כמעט אף פעם לא צריך להגביר את הדיבור. צריך להנמיך את המוזיקה. מוזיקת רקע שנמצאת 18 עד 20 dB מתחת לדיבור משאירה אותו ברור גם ברמקול של טלפון.
הגברת ווליום במחשב
לפני שמחפשים תוכנה, בודקים שלושה מקומות שבהם העוצמה נעצרת בלי שרואים.
מיקסר העוצמה של חלונות. לחיצה ימנית על סמל הרמקול פותחת מיקסר שבו לכל תוכנה מחוון משלה. דפדפן שעומד שם על 30 אחוז יישמע חלש, לא משנה כמה מרימים את העוצמה הראשית.
המחוון בתוך הנגן. ליוטיוב, לספוטיפיי ולכל נגן יש עוצמה פנימית משלהם. היא מוכפלת בעוצמה של המערכת, לא מתחברת אליה.
השוואת עוצמה (Loudness Equalization). במאפיינים של התקן הפלט, בלשונית השיפורים, יש ברוב המחשבים אפשרות בשם הזה. היא פועלת כמו קומפרסור על כל מה שהמחשב מנגן: מרימה את החלקים השקטים ומרסנת את החזקים. לסרטים עם דיאלוג שקט ופיצוצים חזקים היא פתרון מצוין. למוזיקה היא משטחת את הדינמיקה, ועדיף לכבות אותה. ומי שמגביר את הטלוויזיה כדי להבין את הדיאלוג, בזמן שבני הבית סובלים, ימצא פתרון אחר באוזניות אלחוטיות לטלוויזיה.
נגנים כמו VLC מאפשרים להרים את העוצמה אל מעל 100 אחוז. זה שימושי לסרטון בודד ושקט. צריך לזכור שזו הגברה דיגיטלית בלי הגנה, ושהקטעים החזקים ייחתכו. אם הם נשמעים מחוספסים, עברת את הגבול.
ואם הכול מכוון למקסימום והמחשב עדיין חלש, הבעיה היא ברמקולים. רמקול של מחשב נייד קטן מכדי להזיז הרבה אוויר, ושום הגדרה לא תשנה את זה. רמקולים חיצוניים קטנים או אוזניות פותרים את זה מיד.
הגברת ווליום בטלפון ובאוזניות
כשהאוזניות חלשות מהרגיל, ברוב המקרים מדובר בהגנה מכוונת ולא בתקלה.
- אייפון. בהגדרות, תחת צלילים, יש סעיף בטיחות אוזניות עם אפשרות להפחתת צלילים חזקים. אם היא דולקת, היא מגבילה את העוצמה. בהגדרות של אפליקציית המוזיקה יש גם אקולייזר, והמצב "שעת לילה מאוחרת" בו מרים את הקטעים השקטים, וזה מורגש.
- אנדרואיד. בהגדרות הצלילים יש הגבלת עוצמת מדיה, ובחלק מהמכשירים גם אזהרה שעוצרת את המחוון באמצע עד שמאשרים אותה. בסמסונג יש בנוסף עוצמה נפרדת לכל אפליקציה.
- אוזניות בלוטות'. לאוזניות יש לפעמים עוצמה משלהן, נפרדת מזו של הטלפון. מרימים את שתיהן. באוזניות תוך אוזן, גומייה בגודל לא נכון מפילה את הבס ויוצרת תחושה של עוצמה נמוכה.
- לכלוך. רשת של אוזנייה או של רמקול טלפון שנסתמה באבק ובשעווה מורידה כמה דציבלים טובים. ניקוי עדין במברשת יבשה ורכה מחזיר אותם.
אפליקציות שמבטיחות עוצמה של 200 אחוז עושות את מה שתואר קודם: הגברה דיגיטלית בלי הגנה. הרמקול הזעיר של הטלפון מעוות, ולאורך זמן גם נפגע.
ומילה על האוזניים. האזנה ב-85 dB(A) נחשבת בטוחה לשמונה שעות, וכל תוספת של 3 dB מקצרת את הזמן הזה בחצי. ב-94 נשארת שעה. ההגבלות בטלפון נמצאות שם מסיבה טובה. מי שרוצה לדעת כמה חזק באמת יכול למדוד עם מד דציבלים אונליין.
טעויות נפוצות
להגביר עד שהמד אדום. חיתוך דיגיטלי נשמע כמו חספוס או פצפוץ, והוא בלתי הפיך. קובץ שנשמר חתוך נשאר חתוך.
להגביר קובץ MP3 ולשמור שוב כ-MP3. כל שמירה דוחסת מחדש. עובדים על המקור אם יש, ושומרים פעם אחת בסוף.
להגביר במקום לנקות. הגברה של 12 dB מרימה גם את המזגן ב-12 dB.
לנרמל כל קובץ בנפרד ולצפות לעוצמה אחידה. נורמליזציה משווה שיאים, לא עוצמה נשמעת. כדי ששירים או פרקים שונים יישמעו באותה עוצמה משתמשים בנרמול לפי LUFS.
לחשוב שחזק יותר הוא טוב יותר. שירותי הסטרימינג ואתרי הווידאו מנמיכים בעצמם תוכן חזק מדי. מי שדחף את הקובץ לקצה מקבל אותו בחזרה באותה עוצמה כמו כולם, רק מעוך יותר.
שאלות נפוצות
איך מגבירים ווליום של קובץ MP3 בחינם?
פותחים את הקובץ בתוכנת עריכה חינמית כמו Audacity, מסמנים את כולו ומפעילים נורמליזציה לשיא של מינוס 1 דציבל. אם הוא עדיין שקט, מפעילים קודם לימיטר שמנמיך את השיאים הבודדים, ואז מנרמלים שוב. מייצאים פעם אחת, באיכות גבוהה, כדי לא לדחוס את הקובץ יותר ממה שצריך.
מה ההבדל בין הגברה לנורמליזציה?
הגברה מוסיפה מספר קבוע של דציבלים שבחרת, ואם הוספת יותר מדי השיאים נחתכים. נורמליזציה מחשבת בעצמה כמה אפשר להוסיף עד שהשיא הגבוה ביותר בקובץ מגיע ליעד שקבעת, ולכן היא לעולם לא גורמת לחיתוך. בפועל היא הגברה בטוחה, עם גבול אוטומטי.
למה הסאונד מתעוות כשמגבירים?
לכל קובץ דיגיטלי יש תקרה של אפס דציבלים. כשההגברה דוחפת את הגל מעבר לתקרה, החלק העליון שלו נחתך, וזה נשמע כחספוס או פצפוץ. במכשיר עצמו העיוות נוצר כשהמגבר או הרמקול הקטן מגיעים לקצה היכולת. בשני המקרים הפתרון הוא לימיטר או עוצמה נמוכה יותר.
איך מגבירים את הווליום במחשב מעבר למקסימום?
קודם בודקים שמיקסר העוצמה של המערכת והמחוון בתוך הנגן נמצאים במלואם. אחר כך מפעילים את השוואת העוצמה במאפייני התקן הפלט, שמרימה את הקטעים השקטים. נגנים מסוימים מאפשרים הגברה מעל 100 אחוז. אם גם זה לא מספיק, הרמקולים קטנים מדי, וצריך רמקולים חיצוניים או אוזניות.
האם הגברת ווליום פוגעת באיכות?
נורמליזציה לא פוגעת באיכות: היא מכפילה את כל הקובץ באותו מספר. לימיטר וקומפרסור משנים את הדינמיקה, ובמינון סביר כמעט לא שומעים אותם. מה שכן פוגע הוא חיתוך, כשמגבירים מעבר לתקרה, ושמירה חוזרת בפורמט דחוס. בכל מקרה ההגברה מרימה גם את רעש הרקע שהיה בהקלטה.
כמעט כל קובץ שקט אפשר להביא לעוצמה רגילה בשני צעדים: לגלח את השיאים, ולהרים את השאר. מה שאי אפשר להוסיף אחר כך הוא הקלטה נקייה, ולכן שווה לכוון את העוצמה נכון כבר בזמן ההקלטה.
השיר שלך נשמע שקט ליד שירים אחרים, גם אחרי כל ההגברות? זו בדיוק העבודה של מאסטרינג. אפשר לקרוא איך עובד שירות המאסטרינג באתר.
