
לימוד גיטרה למתחילים: איך מתחילים לבד, מה מתרגלים ומתי זה מתחיל להישמע כמו שיר
לימוד גיטרה למתחילים נשען על שלושה דברים בלבד: גיטרה מכוונת ונוחה לנגינה, ארבעה עד שמונה אקורדים פתוחים, ותרגול קצר כל יום. רבע שעה ביומיים עדיפה על שעתיים פעם בשבוע. כאב באצבעות הוא חלק מהדרך ועובר בדרך כלל אחרי שבועיים עד ארבעה. מי שמתרגל ככה מנגן שיר פשוט מתחילתו ועד סופו תוך חודש או חודשיים.
איזו גיטרה מתאימה להתחלה
השאלה הראשונה שכל מתחיל שואל היא קלאסית, אקוסטית או חשמלית. התשובה הכנה: הגיטרה שתרצה להרים מהמעמד. מי שחולם לנגן רוק ויקבל גיטרה קלאסית כי ככה מתחילים, יפסיק אחרי חודש. ובכל זאת, יש הבדלים שכדאי להכיר לפני הקנייה. מי שבוחר בחשמלית צריך גם מגבר, וההשוואה של מגבר לגיטרה חשמלית מסבירה כמה וואט באמת צריך לחדר.
| סוג | מיתרים | מה מרגישים בידיים | למי זה מתאים |
|---|---|---|---|
| קלאסית | ניילון | מיתרים רכים, צוואר רחב, בערך 52 מ"מ באום | ילדים, נגינה באצבעות, מוזיקה קלאסית ולטינית |
| אקוסטית | פלדה | מיתרים קשים יותר, צוואר צר, בערך 43 מ"מ באום | ליווי שירה, פריטה, שירי מדורה וקאברים |
| חשמלית | פלדה דקה | הכי קל ללחוץ, צריך מגבר או כרטיס קול | רוק, בלוז, פאנק, ומי שרוצה להקליט במחשב |
שימו לב לנקודה שמפתיעה הרבה אנשים: גיטרה קלאסית רכה יותר לאצבעות, אבל הצוואר הרחב שלה מקשה על ידיים קטנות להגיע לאקורדים. חשמלית היא לרוב הכי קלה לנגינה, ומתחילים מוותרים עליה כי נדמה להם שהיא שלב מתקדם. היא לא. השוואה של גיטרות משלושת הסוגים, עם מחירים ומה לבדוק בחנות, נמצאת במדריך גיטרה למתחילים.
מה בודקים בחנות, או בגיטרה שקיבלתם מדוד
הדבר שהכי משפיע על הקושי הוא גובה המיתרים (Action), המרחק בין המיתר לסריגים. בגיטרה זולה או ישנה הוא לעתים גבוה מדי, וכל אקורד דורש כוח של מתאגרף. לוחצים על המיתר השישי בסריג ה-12 ומסתכלים: אם הרווח מעל הסריג נראה עבה ממטבע, שווה לקחת את הכלי לטכנאי גיטרות. כיוון של הגשר והאום עולה מעט ומשנה הכול.
לילדים יש גדלים מוקטנים. ההתאמה המקובלת היא רבע גיטרה לגילאי 4 עד 6, חצי לגילאי 5 עד 8, שלושה רבעים לגילאי 8 עד 11, וגודל מלא מגיל 12 בערך. הגובה והיד חשובים יותר מהגיל: אם הילד מגיע לסריג הראשון בלי למתוח את הכתף קדימה, הגודל נכון.
השבוע הראשון: כיוון, ישיבה ואקורד אחד
לפני כל תרגול מכוונים. גיטרה לא מכוונת גורמת לאקורד נכון להישמע לא נכון, והמתחיל מאשים את עצמו. בגיטרה רגילה המיתרים מכוונים, מהעבה לדק, למי, לה, רה, סול, סי, מי (E A D G B E). אפשר לעשות את זה ישר מהדפדפן עם טיונר אונליין לכיוון גיטרה, והמיתרים החדשים יזדקקו לכיוון כמה פעמים ביום בשבוע הראשון, כי הם עוד נמתחים.
הישיבה: גב ישר, הגיטרה צמודה לגוף, והצוואר מעט מורם. היד השמאלית לא מחזיקה את משקל הגיטרה. אם מורידים את היד השמאלית והגיטרה נופלת, הישיבה לא נכונה.
האצבעות לוחצות על המיתר ממש מאחורי הסריג, לא באמצע בין שני סריגים. ככה צריך פחות כוח והצליל נקי. קצה האצבע עומד כמעט ניצב למיתר, כדי שלא יגע במיתר השכן וישתיק אותו.
אני מתחיל כל תלמיד מ-מי מינור (Em). שתי אצבעות, שני מיתרים, ופורטים על כל השישה. תוך חמש דקות יוצא צליל של מוזיקה, וזה מה שמחזיר אותך לגיטרה למחרת.
שמונת האקורדים הראשונים, לפי סדר הלימוד
עם שמונה אקורדים פתוחים אפשר לנגן מאות שירים. אין צורך ללמוד את כולם בבת אחת. הסדר הבא בנוי כך שכל אקורד חדש דומה לקודם, ורק אצבע אחת או שתיים זזות.

| שלב | אקורדים | למה דווקא אלה |
|---|---|---|
| שבוע 1 עד 2 | Em, Am | אותה צורה בדיוק, מוזזת במיתר אחד |
| שבוע 2 עד 3 | E, A | Em עם אצבע אחת נוספת, ו-A עם שלוש אצבעות בשורה |
| שבוע 3 עד 5 | D, Dm | צורה קטנה על שלושת המיתרים הדקים |
| שבוע 5 עד 8 | C, G | הכי מתוחים, דורשים פתיחה של כף היד |
המהלך שיופיע בכל ספר שירים הוא C, G, Am, F. ה-F המלא הוא אקורד בארה, שבו אצבע אחת לוחצת על כל המיתרים, והוא הקיר הראשון שכל גיטריסט נתקל בו. בינתיים מנגנים F קטן על ארבעת המיתרים הדקים, או Fmaj7, שנשמע קרוב מספיק ולא דורש כוח. הבארה תגיע בחודש השלישי או הרביעי, ולא ממהרים אליה. בפסנתר מנגנים את אותו מהלך כמעט בלי להזיז את היד, כמו שמוסבר במדריך לימוד פסנתר למתחילים.
התרגיל שמשנה הכול: דקה של החלפות
מתחילים לא נתקעים באקורדים. הם נתקעים במעבר ביניהם. לוקחים שני אקורדים, נגיד Em ו-Am, מפעילים טיימר לדקה אחת, ומחליפים ביניהם הלוך ושוב כמה שיותר פעמים, בלי לפרוט כמעט. סופרים, ורושמים את המספר. מחר מנסים לעבור אותו.
בהתחלה יוצאות אולי 10 או 15 החלפות בדקה. כשמגיעים ל-30 ומעלה, המעבר מספיק מהיר כדי לנגן שיר איטי בלי לעצור. זה התרגיל שאני נותן לכל מתחיל, ושלוש דקות ממנו ביום שוות יותר מחצי שעה של ניגון אקורדים בודדים.
פריטה וקצב: היד הימנית היא השיר
אפשר לנגן את האקורדים הנכונים ועדיין לא להישמע כמו השיר. מה שהופך רצף אקורדים לשיר הוא היד הימנית, והיא בדרך כלל זו שמתחילים מזניחים.
הכלל הראשון: היד זזה למעלה ולמטה כל הזמן, כמו מטוטלת, גם כשהיא לא פוגעת במיתרים. ירידות על הפעימות, עליות בין הפעימות. ככה הקצב נשאר יציב גם כשמדלגים על מכה.
| דפוס | איך סופרים | מתי משתמשים |
|---|---|---|
| ארבע ירידות | 1, 2, 3, 4 | שבוע ראשון, כדי להתרכז ביד השמאלית |
| ירידה ועלייה | 1 ו 2 ו 3 ו 4 ו | כשהמעברים כבר זורמים |
| הדפוס של כל שיר מדורה | למטה, למטה למעלה, למעלה למטה למעלה | רוב שירי הפופ והקאברים האקוסטיים |
מתרגלים כל דפוס עם מטרונום אונליין על 60 פעימות בדקה. זה נשמע איטי להחריד, וזו בדיוק הנקודה. כשהדפוס יושב בלי מחשבה, מעלים בארבע או חמש פעימות. מי שמדלג על המטרונום מאיץ בקטעים הקלים ומאט במעברים, ולא שם לב לזה עד שהוא מנסה לנגן עם מישהו אחר.

מפרט קטן שעוזר: מפרט דק
לפריטה של אקורדים מתחילים טוב עם מפרט דק או בינוני, בסביבות 0.5 עד 0.7 מ"מ. מפרט עבה תופס במיתרים ומקפיץ את היד. כשעוברים לנגינת מנגינות ולסולואים, כדאי לנסות עבה יותר.
לימוד גיטרה לבד, מיוטיוב או עם מורה
היום אפשר ללמוד הרבה לבד. יש מאות שיעורים חינמיים ביוטיוב, אפליקציות שמקשיבות לנגינה ובודקות אותה, ואתרי אקורדים עם כל שיר ישראלי שאפשר לחשוב עליו. כדי לנגן לפי דף אקורדים לא צריך לדעת תווים. מי שבכל זאת רוצה להבין את הכתיב המלא, ימצא את הבסיס במדריך קריאת תווים למתחילים.
הבעיה בלימוד עצמי אינה החומר. היא שאין מי שיראה שהאגודל עוטף את הצוואר, שהשורש של כף היד נשען על הגוף, או שהכתף עולה בכל אקורד. הרגלים כאלה לא כואבים בחודש הראשון ומגבילים אחרי שנה.
הפתרון שאני ממליץ עליו לרוב האנשים הוא שילוב: לומדים לבד מסדרה מסודרת אחת, לא מעשרים סרטונים אקראיים, ופעם בחודש לוקחים שיעור אחד עם מורה כדי לבדוק את הטכניקה. עוד כלי שאני משתמש בו עם תלמידים: לצלם את עצמך בטלפון מנגן שיר שלם. בצילום רואים בבת אחת את כל מה שלא מרגישים בזמן הנגינה.
כמה זמן זה לוקח באמת
אין לוח זמנים אחד, אבל יש סדר שחוזר אצל רוב המתחילים שמתרגלים כ-20 דקות ביום:
- אחרי שבועיים עד ארבעה האצבעות מפסיקות לכאוב, ונוצרות יבלות קטנות בקצוות.
- אחרי חודש עד חודשיים מנגנים שיר פשוט של ארבעה אקורדים מתחילתו ועד סופו, לאט.
- אחרי שלושה עד שישה חודשים מלווים שירה בקצב מלא ומתחילים לעבוד על בארה.
- אחרי שנה בערך מנגנים את רוב השירים בספר שירים רגיל, ובוחרים כיוון: פריטה באצבעות, סולואים או כתיבה.
מי שמגיע לשלב הזה ורוצה ליצור משהו משלו, ימצא את המהלכים הבסיסיים ואת מבנה השיר במדריך איך כותבים שיר. ארבעה אקורדים מהטבלה למעלה מספיקים לשיר שלם.
טעויות נפוצות של מתחילים
לתרגל שעתיים בשבת ולא לגעת כל השבוע. האצבעות לא בונות יבלות ככה, והמוח לא מקבע את התנועות. רבע שעה ביום מנצחת.
ללחוץ חזק מדי. רוב המתחילים לוחצים פי שניים מהדרוש. נסו להרפות את הלחץ עד שהמיתר מזמזם, ואז להוסיף רק טיפה. זה הלחץ הנכון, והוא חוסך כאב ועייפות.
לנגן רק את מה שכבר יוצא טוב. נעים, אבל לא מתקדם. חצי מהתרגול הולך למעבר הקשה ביותר של אותו שבוע.
לעצור על כל טעות. כשמנגנים שיר, ממשיכים בקצב גם אם אקורד נפל. ההרגל לעצור הוא מה שהופך מתחילים לנגנים שלא מסוגלים לנגן עם אחרים.
לקפוץ לשיר שאתה אוהב לפני שאתה מוכן לו. שיר עם שבעה אקורדים, בארה ומעברים מהירים יגרום לך להרגיש שאתה לא מוכשר. יש מספיק שירים יפים בארבעה אקורדים, ואם הטון לא מתאים לקול שלך, קאפו פותר את זה בלי ללמוד אקורד חדש.
שאלות נפוצות
אפשר ללמוד גיטרה לבד בלי מורה?
כן, ורבים מהגיטריסטים שאתם מכירים למדו ככה. החומר זמין בחינם, ואקורדים, פריטה ושירים פשוטים אפשר ללמוד מסרטונים ומאפליקציות. החיסרון הוא שאין מי שיתקן תנוחה של היד, ולכן כדאי לצלם את עצמכם מנגנים ולקחת שיעור בודק פעם בחודש או חודשיים.
כמה זמן ביום צריך לתרגל גיטרה?
למתחילים, 15 עד 30 דקות ביום מספיקות. המפתח הוא רציפות: תרגול יומי קצר בונה יבלות וזיכרון של תנועות הרבה יותר טוב ממפגש ארוך פעם בשבוע. מחלקים את הזמן לשלושה חלקים: כמה דקות של החלפות אקורדים, כמה דקות של פריטה עם מטרונום, והשאר על שיר שלם.
למה כואבות האצבעות כשמנגנים בגיטרה?
קצות האצבעות לוחצים על מיתרי מתכת או ניילון, והעור עוד לא רגיל לזה. אחרי שבועיים עד ארבעה של תרגול קבוע נוצרות יבלות קטנות והכאב חולף. אם הכאב חזק במיוחד, ייתכן שהמיתרים גבוהים מדי מעל הסריגים, או שאתם לוחצים חזק יותר מהנדרש.
עם איזו גיטרה עדיף להתחיל, קלאסית או אקוסטית?
קלאסית רכה יותר לאצבעות ומתאימה לילדים ולנגינה באצבעות. אקוסטית נשמעת בהירה וחזקה יותר ומתאימה לליווי שירה ולפופ. הצוואר של הקלאסית רחב יותר, מה שמקשה לפעמים על ידיים קטנות. בוחרים לפי המוזיקה שרוצים לנגן, ובודקים שהמיתרים לא גבוהים מדי.
אילו אקורדים לומדים ראשונים בגיטרה?
סדר טוב הוא Em ו-Am, אחריהם E ו-A, אחר כך D ו-Dm, ובסוף C ו-G. כל אקורד חדש דומה לקודם, ורק אצבע או שתיים זזות. עם שמונה האקורדים האלה, ועם גרסה קלה של F, אפשר לנגן את רוב שירי הפופ והשירים הישראליים הפשוטים.
הגיטרה מתגמלת סבלנות קטנה ויומיומית יותר מכל כישרון. משאירים אותה מחוץ לנרתיק, במקום שרואים אותה, וכל פעם שעוברים לידה מנגנים אקורד אחד. ככה רבע השעה ביום מצטברת מעצמה.
מנגנים כבר כמה שירים ורוצים להקליט אותם, או לבנות מהם הפקה שלמה? אפשר לקרוא על הקורס ליצירת מוזיקה של האתר.