מטרונום אונליין: איך מתרגלים עם קליק ומוצאים את הקצב
מטרונום הוא מכשיר שמשמיע קליק במרווחים קבועים, והמהירות שלו נמדדת ב-BPM, מספר הפעימות בדקה. ב-60 BPM שומעים קליק בכל שנייה, וב-120 שני קליקים בשנייה. הכלי שכאן למטה עובד ישר מהדפדפן: בוחרים מהירות ומשקל ולוחצים על הפעלה, או מקישים את הקצב של שיר כדי לגלות מה ה-BPM שלו.
איך משתמשים במטרונום שבעמוד
מזיזים את המחוון או לוחצים על פלוס ומינוס כדי לקבוע מהירות בין 30 ל-240 BPM. בוחרים משקל, והפעימה הראשונה בכל תיבה תישמע בצליל גבוה יותר כדי שתדע איפה ה"אחת". הכפתור "הקשה" מיועד למצב ההפוך, שבו יש לך שיר ואתה רוצה לדעת מה הקצב שלו: מקישים עליו ארבע או חמש פעמים יחד עם השיר, והמספר מתעדכן לפי הממוצע של ההקשות.
הקליק מתוזמן על השעון של מנוע האודיו בדפדפן ולא על טיימר רגיל, ולכן הוא לא זז גם כשהמחשב עסוק. בטלפון צריך לוודא שהמכשיר לא על שקט.
מה המספר אומר
BPM הוא קיצור של Beats Per Minute. המספר אומר כמה פעימות נכנסות בדקה, ומכאן קל לחשב כמה זמן עובר בין קליק לקליק: 60,000 אלפיות שנייה חלקי ה-BPM. ב-100 BPM המרווח הוא 600 אלפיות שנייה. ב-140 הוא יורד ל-429.
החישוב הזה שימושי גם מחוץ לתרגול. זמני דיליי, אורך של תיבה וסנכרון של אפקטים לקצב נגזרים כולם מאותו מספר. ההסבר המלא על המושג נמצא במאמר על BPM במוזיקה.
טבלת מהירויות: מלרגו ועד פרסטו
בתווים קלאסיים המהירות כתובה לרוב במילה איטלקית ולא במספר. הטווחים משתנים מעט בין מקור למקור, ואלה הערכים המקובלים שמודפסים על המכשירים המכניים.
| המונח | המשמעות | BPM בערך | איך זה מרגיש |
|---|---|---|---|
| Largo | רחב | 40 עד 60 | בלדה איטית מאוד |
| Adagio | איטי ורגוע | 66 עד 76 | שיר ערש, דופק במנוחה |
| Andante | בקצב הליכה | 76 עד 108 | הליכה רגילה ברחוב |
| Moderato | מתון | 108 עד 120 | רוב שירי הפופ |
| Allegro | מהיר ועליז | 120 עד 156 | מוזיקת ריקודים, רוק |
| Presto | מהיר מאוד | 168 עד 200 | פאנק, דראם אנד בייס |
לתרגול יומיומי לא צריך לזכור את השמות. מספיק לדעת שרוב המוזיקה הפופולרית יושבת בין 80 ל-140 BPM, ושכל דבר מתחת ל-60 קשה לנגן בזמן דווקא בגלל המרווחים הארוכים בין הקליקים.
משקלים: 4/4, 3/4 ו-6/8
המשקל קובע כמה פעימות יש בתיבה ואיזו מהן מודגשת. הקליק של הפעימה הראשונה נשמע בצליל שונה, וכך אפשר לשמוע אם איבדת תיבה או רק פעימה.
- 4/4. ארבע פעימות בתיבה. זה המשקל של רוב הפופ, הרוק, ההיפ הופ והמוזיקה האלקטרונית. אם אין לך מושג מה המשקל של שיר, זה כנראה הוא.
- 3/4. שלוש פעימות, ההרגשה של ואלס: אחת חזקה ושתיים קלות.
- 6/8. שש פעימות קצרות שמתחלקות לשתי קבוצות של שלוש. נשמע מתנדנד, כמו הרבה בלדות ושירים ים תיכוניים. בכלי שבעמוד כל קליק במשקל הזה הוא שמינית, וההדגשות נופלות על הראשונה והרביעית.
- 2/4. שתי פעימות, מארש או פולקה.
איך מתרגלים עם מטרונום בלי לשנוא אותו
מתחילים לאט יותר ממה שנראה לך הגיוני
הטעות הקלאסית היא לכוון את הקליק למהירות של השיר ולנסות לעמוד בה. האצבעות לומדות את הטעויות באותה יעילות שהן לומדות את התווים. אני מתחיל כל קטע חדש בערך ב-60 עד 70 אחוז מהמהירות הסופית. אם היעד הוא 120, מתחילים סביב 80.
מעלים בצעדים קטנים
כשמצליחים לנגן את הקטע שלוש פעמים ברצף בלי טעות, מעלים ב-4 או 5 BPM. לא יותר. קפיצה מ-80 ל-100 מרגישה כמו קטע אחר לגמרי. קפיצה מ-80 ל-84 כמעט לא מורגשת, ואחרי עשרה צעדים כאלה אתה ביעד בלי ששמת לב מתי זה קרה. כך בדיוק מתרגלים גם החלפות אקורדים ופריטה, כמו שמוסבר במדריך לימוד גיטרה למתחילים.
קליק רק על 2 ו-4
זה התרגיל שהכי שיפר לי את התזמון. מכוונים את הקליק לחצי מהמהירות, ושומעים את הקליקים כפעימות השנייה והרביעית, איפה שהסנר יושב. ב-100 BPM מכוונים ל-50. פתאום חצי מהפעימות עליך, ואין קליק שיציל אותך על ה"אחת". אם אתה מאיץ או מאט, תשמע את זה תוך שתי תיבות. מי שמתרגל את זה על תופים בדירה ימצא בהשוואה של תופים אלקטרוניים מומלצים אילו מערכות שקטות מספיק לשכנים.
לבדוק את עצמך בהקלטה
מקליטים דקה של נגינה עם קליק ומסתכלים על צורת הגל מול הרשת של התוכנה. רואים מיד אם אתה נוטה להקדים או לאחר. רוב האנשים מקדימים כשהם מתרגשים ומאחרים במעברים קשים.
מטרונום בהקלטה: הקליק באוזניות
בהקלטה קוראים לו פשוט קליק, והוא מה שמאפשר אחר כך לערוך, להדביק טייקים ולהוסיף כלים בלי שהכול יזחל. כל תוכנת DAW כוללת קליק מובנה, וכדאי להפעיל גם ספירה מקדימה של תיבה אחת או שתיים לפני שההקלטה מתחילה. ולפני שמקליטים כלי מיתר, מכוונים אותו. לגיטרה, לבס וליוקללה יש באתר טיונר לכיוון גיטרה.
הבעיה המוכרת היא זליגה. קליק חזק באוזניות פתוחות נכנס למיקרופון, ושומעים אותו בקטעים השקטים של השירה. לכן מקליטים עם אוזניות סגורות, מנמיכים את הקליק לעוצמה המינימלית שהזמר עוד מרגיש, ובסיום השיר, כשהתו האחרון דועך, משתיקים אותו לגמרי. עוד פרטים על העבודה מול המיקרופון יש במדריך על הקלטת שירה בבית.
לא כל שיר חייב קליק. בלדה של פסנתר ושירה נושמת לפעמים טוב יותר בלעדיו. אבל אם מתוכננים תופים מתוכנתים, לופים או עריכה, מקליטים עם קליק. הקצב שנקבע כאן ישמש אחר כך גם לסנכרון של זמני הדיליי במיקס.
טעויות נפוצות
- לתרגל רק במהירות היעד. מהירות היא תוצאה של דיוק, לא להפך.
- להגביר את הקליק כדי "לשמוע אותו טוב". אם אתה מדויק, הקליק כמעט נבלע בתוך הנגינה שלך. כשהוא נשמע ברור, סימן שזזת ממנו.
- לעצור ולהתחיל מחדש בכל טעות. בהופעה אין התחלה מחדש. ממשיכים, ומתקנים בסיבוב הבא.
- לתרגל תמיד עם קליק. מדי פעם משתיקים אותו לארבע תיבות ובודקים אם חזרת לאותו מקום.
- להתעלם מהמשקל. שיר בשלושה רבעים מול קליק של ארבעה ירגיש לא נכון, גם אם המהירות מדויקת.
שאלות נפוצות
מה זה מטרונום?
מטרונום הוא מכשיר או תוכנה שמשמיעים קליק במרווחי זמן קבועים, כדי לעזור לנגנים ולזמרים לשמור על קצב יציב. המהירות נקבעת ב-BPM, מספר הפעימות בדקה. מטרונום מכני עובד עם מטוטלת ומשקולת, ומטרונום דיגיטלי או אונליין מאפשר לבחור גם משקל, כך שהפעימה הראשונה בכל תיבה נשמעת שונה.
באיזו מהירות כדאי להתחיל לתרגל?
מתחילים בערך ב-60 עד 70 אחוז ממהירות היעד. אם השיר ב-120 BPM, מתרגלים קודם סביב 80. כשמנגנים את הקטע שלוש פעמים ברצף בלי טעות, מעלים ב-4 או 5 BPM וחוזרים על התהליך. זה איטי יותר בעשר הדקות הראשונות, ומהיר בהרבה לאורך שבוע של תרגול.
איך יודעים מה ה-BPM של שיר?
הדרך הפשוטה היא הקשה. מנגנים את השיר, ומקישים על כפתור ההקשה יחד עם הפעימות, ארבע עד שמונה פעמים. הכלי מחשב את המרווח הממוצע בין ההקשות ומציג את המהירות. כדאי להקיש על הקיק או על הסנר, כי קל יותר להיצמד אליהם מאשר למנגינה.
מה ההבדל בין 3/4 ל-6/8?
בשניהם יש שש שמיניות בתיבה, אבל ההדגשה שונה. ב-3/4 יש שלוש פעימות של רבע, עם הדגשה אחת בתחילת התיבה, כמו ואלס. ב-6/8 השמיניות מתחלקות לשתי קבוצות של שלוש, ולכן מרגישים שתי פעימות רחבות ומתנדנדות. כדאי לנסות את שניהם ולהקשיב איזה מהם יושב על השיר.
האם חייבים להקליט עם קליק?
לא חייבים, אבל ברוב המקרים כדאי. הקלטה עם קליק מאפשרת לחבר טייקים, להוסיף תופים מתוכנתים ולסנכרן אפקטים לקצב. בלי קליק כל עריכה הופכת לעבודה ידנית. היוצא מן הכלל הוא ביצוע חי ואינטימי של כלי אחד ושירה, שבו תזוזות קטנות בקצב הן חלק מהרגש.
מטרונום לא הופך אף אחד למוזיקלי יותר. הוא רק מראה לך, בלי רחמים ובלי שיפוט, איפה הזמן שלך זז. עשר דקות ביום איתו, במהירות נמוכה, עושות יותר משעה של נגינה חופשית.
רוצה ללמוד לבנות קצב, לתכנת תופים ולהפיק שיר שלם מסביבם? כאן יש פרטים על קורס יצירת מוזיקה שמתחיל בדיוק מהנקודה הזו.
