תקריב של בקר MIDI לבן עם קלידים שחורים ולבנים, פדים וכפתורי הפעלה

מה זה MIDI ואיך עובדים איתו נכון

MIDI הוא לא צליל. הוא רצף הוראות שמספר לכלי מה לנגן: איזה תו, באיזו עוצמה ובמשך כמה זמן. המחשב שומר את ההוראות, ומי שמנגן אותן הוא כלי תוכנה שאפשר להחליף בכל רגע. לכן אפשר לתקן תו אחד אחרי ההקלטה, להאט שיר בלי לשנות את הגובה, או להפוך פסנתר לכינורות בלחיצה אחת, בלי להקליט שוב.

במה MIDI שונה מהקלטת אודיו

הקלטת אודיו היא תמונה של הצליל. כשמקליטים גיטרה, המחשב שומר את הגל עצמו, ואפשר לשנות אותו רק במגבלות: אפשר לחתוך, להאיץ או לנקות, אבל אי אפשר לבקש ממנו לנגן תו אחר. MIDI הוא התווים עצמם, כמו דף תווים שהמחשב קורא. מה שנשמע בסוף תלוי בכלי התוכנה שמנגן את הדף, ואת הכלי הזה מחליפים כמה פעמים שרוצים.

שתי משבצות: אודיו הוא גל שנשמר כמו שהוא, ו-MIDI הוא הוראות נגינה שהצליל נקבע בכלי שמנגן אותן
אודיו הוא הצליל, MIDI הוא ההוראות
מה משווים הקלטת אודיו MIDI
מה נשמר הצליל עצמו, כגל הוראות נגינה: תו, עוצמה, משך
לשנות תו אחד אחרי ההקלטה כמעט בלתי אפשרי גוררים את התו למקום אחר
להחליף את הצליל מקליטים מחדש טוענים כלי אחר, והנגינה נשארת
גודל קובץ מגה בייטים לדקה קילו בייטים לשיר שלם
מתאים ל שירה, גיטרה, כל מה שמקליטים במיקרופון קלידים, תופים, בס סינתטי, כל כלי תוכנה

זו גם הסיבה שקובץ MIDI אפשר לשלוח במייל בלי לחשוב על גודל. הוא לא מכיל צליל, רק רשימה. שיר שלם הוא בדרך כלל סדר גודל של קילו בייטים עד עשרות קילו בייטים, והקובץ נפתח בכל תוכנת הפקה.

מה יש בהודעת MIDI אחת

כל נגיעה במקש יוצרת שתי הודעות: לחיצה (Note On) ושחרור (Note Off). הזמן שביניהן הוא אורך התו. בלחיצה נשלחים שלושה נתונים, ורובם נעים בין 0 ל-127.

ארבע משבצות: מספר התו, עוצמה, ערוץ, ולחיצה ושחרור
מה שהכלי יודע על כל תו

מספר התו נע בין 0 ל-127, והתו דו האמצעי הוא מספר 60. בחלק מתוכנות ההפקה הוא מסומן C3 ובאחרות C4, וזה אותו תו בדיוק. אם הבס יוצא אוקטבה גבוהה מדי, בדרך כלל אין לכם טעות: זו רק שיטת סימון אחרת.

העוצמה (Velocity) היא כמה חזק לחצתם. המספר נקבע לפי מהירות הלחיצה, לא לפי כוח הלחיצה, ובכלים רבים הוא משנה גם את אופי הצליל ולא רק את הווליום. נגינה שקטה נמצאת בערך בין 40 ל-60, נגינה חזקה מעל 100. אם כל התווים שלכם נשמעים באותה עוצמה בדיוק, זו הסיבה שהנגינה נשמעת כמו מכונה.

הערוץ הוא אחד מ-16 ערוצים בחיבור אחד, כך שאפשר לנגן בבת אחת מספר כלים דרך אותו כבל. בעבודה בתוך תוכנה כמעט לא נוגעים בערוץ, כי כל ערוץ בתוכנה מקבל את ההודעות בעצמו. הוא נהיה חשוב כשמחברים כמה כלי חומרה לאותו כבל.

איך מקליטים MIDI לראשונה

מקלדת או משטח פדים (בקר MIDI) מתחברים במחברת USB, והמחשב מזהה אותם בלי דרייבר. מכאן הסדר פשוט, והוא כמעט זהה בכל תוכנה. אם עדיין לא בחרתם תוכנה, יש השוואה במדריך על תוכנות הקלטה למחשב.

  1. פותחים ערוץ MIDI חדש וטוענים עליו כלי תוכנה, כמו פסנתר או סינתיסייזר.
  2. בהגדרות התוכנה בודקים שהבקר מופיע כהתקן קלט פעיל.
  3. מכניסים את הערוץ למצב הקלטה (Arm) ובודקים שהכלי מגיב ללחיצה. אם הוא שותק, הסיבה כמעט תמיד אחת משתיים: הבקר לא נבחר כהתקן קלט, או שהערוץ לא במצב הקלטה.
  4. מפעילים קליק ומקליטים כמה תיבות. עזרה בבחירת הקצב יש במדריך על מטרונום אונליין.
  5. עוצרים, מקשיבים, ומקליטים שוב אם משהו לא יושב. אי אפשר להרוס כלום, כי MIDI תמיד אפשר למחוק.

למה יש השהיה בין הלחיצה לצליל

כשהקלידים מגיבים באיחור, הבעיה כמעט אף פעם לא ב-MIDI עצמו, שהוא מהיר מאוד. ההשהיה באה מהאודיו: המחשב צריך זמן לייצר את הצליל. הגדרת ה-Buffer בכרטיס הקול קובעת כמה. בהקלטה אני עובד על 128, ובמיקס על 512 ומעלה, כי שם אין צורך במהירות. אם זה לא מספיק, כדאי לבדוק את כרטיס הקול ואת הדרייבר שלו.

איך עורכים MIDI בפיאנו רול

אחרי ההקלטה פותחים את הקליפ בעורך שנקרא פיאנו רול (Piano Roll). הציר האנכי הוא גובה התו, והאופקי הוא הזמן. כל תו הוא מלבן, והוא ניתן לגרירה, למתיחה ולמחיקה. מתחת למלבנים יש פס שמראה את העוצמה של כל תו, וגם אותו אפשר לערוך.

קוונטייז: ליישר את התווים בלי להרוג את הגרוב

קוונטייז (Quantize) מצמיד כל תו לרשת הקצב הקרובה. זה מתקן נגינה מרוחה, אבל קוונטייז מלא גורם לכל נגינה להישמע כמו מחשב. לכן כמעט כל תוכנה מאפשרת לקבוע כמה חזק הוא פועל, באחוזים.

הגדרה מה קורה מתי משתמשים
100 אחוז כל תו נשבר בדיוק על הרשת תופים אלקטרוניים, בס סינתטי, צליל מכני בכוונה
50 עד 80 אחוז התווים מתקרבים לרשת אבל שומרים מעט מהאנושיות פסנתר, קלידים, גיטרה, כל מה שנוגן ביד
בלי קוונטייז הנגינה כמו שהקלטתם כשהנגינה כבר טובה

אני מתחיל בדרך כלל מחצי עד שלושה רבעים, ושומע אם זה יושב. אם הנגינה עדיין מרוחה, מעלה. אם היא נהייתה נוקשה, מוריד. הרשת עצמה חשובה לא פחות: שמינית או חלק שש עשרה, לפי הצפיפות של הנגינה. רשת צפופה מדי מצמידה תווים למקומות שלא התכוונתם אליהם.

עוצמה ואורך: מה שמפריד נגינה חיה ממכונה

אחרי הקוונטייז כדאי להסתכל על פס העוצמות. אם כל העמודות באותו גובה, הנגינה תישמע שטוחה. מורידים כמה תווים, מעלים אחרים, והנגינה מתחילה לנשום. הקצב שלי: הפעמות החזקות של התיבה מעט חזקות יותר, והתווים שבין לבין מעט שקטים יותר. תווים שהם סוף משפט, קצרים. תווים שהם התחלה, ארוכים. זה לא חוק, רק נקודת פתיחה.

את אורך התווים כדאי לבדוק בנפרד. תווים שנחתכים מוקדם מדי נשמעים קטועים, ותווים שחופפים יותר מדי מייצרים בוץ, במיוחד בבס ובקלידים נמוכים. מי שרוצה לראות את הכל בפעולה ימצא דוגמה בבניית ביט שלם במדריך איך עושים ביט.

בקרים (CC): הכפתורים והגלגלים שמשנים את הצליל תוך כדי נגינה

מעבר לתווים, MIDI שולח גם הודעות בקרה (Control Change, או CC). לכל אחת מספר קבוע וערך בין 0 ל-127. הן מה שנשלח כשמזיזים גלגל, כפתור או פדל.

חמש משבצות: מודולציה, עוצמת ערוץ, פאן, אקספרשן ופדל סוסטיין, עם מספר הבקר של כל אחד
חמישה בקרים שחוזרים בכל תוכנה

את הבקרים רואים בעורך כקווים, והם ניתנים לציור ביד. כך מוסיפים וייברטו שמתחזק לקראת סוף תו, או סוגרים את הווליום של כינורות בעדינות. פדל סוסטיין (CC 64) הוא מתג: ערך 63 ומטה כבוי, ו-64 ומעלה דלוק. ופיץ' בנד (Pitch Bend) נשלח ברזולוציה גבוהה יותר משאר ההודעות, כדי שהחלקה בין תווים לא תישמע מדורגת.

תופים ב-MIDI

גם תופים מוקלטים כ-MIDI, אבל כאן כל מקש הוא כלי אחר: קיק על תו אחד, סנר על שני, היי-האט על שלישי. הסידור הזה לא אחיד בין כל הכלים, ולכן כשמחליפים ספריית תופים, ייתכן שהקיק ינגן פתאום סנר. רוב הספריות הרציניות עוקבות אחרי מפה סטנדרטית שנקראת General MIDI, ואם היא מופעלת, ההחלפה לא תשבור כלום. בכל מקרה, אחרי כל החלפה כדאי לנגן ארבע תיבות ולהקשיב.

טעויות נפוצות

מקליטים בלי קליק ומיישרים אחר כך. אם הנגינה לא הייתה על הקצב, קוונטייז יצמיד את התווים לרשת הלא נכונה. הקליק בהקלטה חוסך הרבה כאב ראש.

קוונטייז של 100 אחוז על נגינה חיה. זה מה שגורם לפסנתר להישמע כמו צלצול של טלפון ישן. אני מוריד את האחוז עד שהקצב מרגיש נכון, ולא עד שהוא נראה נכון על המסך.

שוכחים להפוך את ה-MIDI לאודיו. לפני שליחה לאולפן או למיקס צריך לייצא את ערוצי ה-MIDI לאודיו, כי הכלים האלה אצלכם בלבד. מי שמקבל קובץ MIDI בלי הכלי שלכם ישמע משהו אחר לגמרי.

מחפשים את הבעיה בבקר כשהיא בכרטיס הקול. אם יש איחור או חריקות בנגינה, קודם בודקים את ה-Buffer ואת הדרייבר, ורק אחר כך מחליפים בקר. ומי שבוחר בקר ראשון ימצא השוואה של דגמים ומחירים במדריך למקלדת מידי מומלצת.

שאלות נפוצות

האם MIDI הוא פורמט קובץ שמע?

לא. קובץ MIDI מכיל הוראות נגינה, כמו תווים, עוצמות ותזמון, ולא צליל. הוא בדרך כלל בסיומת mid, והוא קטן מאוד. כדי לשמוע אותו צריך כלי תוכנה או חומרה שמנגן אותו, ולכן אותו קובץ יישמע שונה בתוכנות שונות. אם צריך קובץ שמע, מייצאים אותו מהתוכנה אחרי שבוחרים כלי.

צריך מקלדת כדי לעבוד עם MIDI?

לא חובה. אפשר לצייר תווים ישירות בפיאנו רול בעכבר, ורבים מפיקי ביטים עובדים כך. מקלדת נותנת מהירות ותחושה טבעית יותר, במיוחד להקלטת אקורדים ומלודיות, אבל היא לא תנאי להתחלה. מקלדת קטנה של 25 קלידים מספיקה לרוב העבודה בהתחלה.

מה ההבדל בין MIDI ל-USB?

USB הוא סוג חיבור פיזי, ו-MIDI הוא שפה שעוברת בו. בקרי MIDI מודרניים מתחברים בכבל USB ושולחים דרכו הודעות MIDI. בכלים ותיקים יותר יש מחבר עגול ייעודי עם חמש פינים, וצריך ממשק או כרטיס קול עם כניסת MIDI כדי לחבר אותו למחשב.

איך הופכים MIDI לאודיו?

בתוכנות הפקה יש פקודת ייצוא או הקפאה (Freeze, Bounce או Render) שמנגנת את ערוץ ה-MIDI דרך הכלי ושומרת את התוצאה כקובץ שמע. עושים את זה לפני שליחה לאולפן, או כשרוצים לשחרר עומס מהמחשב אחרי שהחלק סגור ואין עוד שינויים בנגינה.

מה זה MIDI 2.0 ואם צריך אותו?

MIDI 2.0 הוא עדכון שמעלה את הרזולוציה: 65,536 רמות עוצמה במקום 128, ובקרים מדויקים יותר. כדי להשתמש בו צריך שגם הבקר וגם התוכנה יתמכו בו. לעבודה רגילה, MIDI הקיים עדיין מספיק לגמרי, והוא מה שכל הכלים והתוכנות מבינים בלי בעיה.

זה כל הרעיון: MIDI נותן לכם את הנגינה, והכלי מחליט איך היא נשמעת. מי שמבין את ההפרדה הזו חוסך הרבה הקלטות חוזרות, ומתחיל לטפל בנגינה כמו בחומר שאפשר לעצב.

אם בא לכם לקחת את זה צעד קדימה ולבנות שיר שלם מהקלטה ועד מיקס, אפשר לקרוא על קורס יצירת מוזיקה.