איך לשיר יפה ובלי לזייף: נשימה, חימום ותרגילים שעובדים בבית
התשובה לשאלה איך לשיר טוב יותר מתחילה בשלושה דברים שאפשר לתרגל לבד: נשימה נמוכה שמחזיקה את הצליל, חימום של חמש דקות לפני כל שירה, והקלטה עצמית שמראה איפה בדיוק הזיוף. רוב מי שמזייף לא חסר שמיעה מוזיקלית. הוא שר בסולם שגבוה לו מדי, או שלא שומע את עצמו כמו שאחרים שומעים אותו. רבע שעה ביום מספיקה כדי לשמוע הבדל בתוך כמה שבועות.
למה הקול שלך נשמע אחרת בהקלטה
כמעט כל מי ששומע את עצמו מוקלט בפעם הראשונה נבהל. הקול נשמע דק יותר, גבוה יותר, ולא שלו.
ההסבר פיזי. כשאת או אתה שרים, הקול מגיע לאוזן בשתי דרכים: דרך האוויר, כמו לכל אחד אחר בחדר, וגם דרך עצמות הגולגולת. העצם מעבירה היטב תדרים נמוכים, ולכן מבפנים הקול נשמע מלא ועמוק יותר ממה שהוא. ההקלטה קולטת רק את מה שעובר באוויר, וזה הקול שכל העולם מכיר.
לכן ההקלטה היא לא אויב. היא המראה היחידה שיש לזמר. מי שמתרגל רק לפי מה שהוא שומע מבפנים מתקן דברים שלא שבורים ומפספס את אלה שכן.
נשימה: הדלק של הקול
קול שרועד בסוף משפט, תו גבוה שנשבר, מילה אחרונה שנבלעת. שלושתם נראים כמו בעיות שונות, ושלושתם בדרך כלל אותה בעיה: נגמר האוויר, או שהוא יצא מהר מדי.
לנשום נמוך
שמים יד אחת על החזה ואחת על הבטן, ושואפים דרך האף. אם היד העליונה עולה והכתפיים מתרוממות, זו נשימה גבוהה שממלאת רק את החלק העליון של הריאות ומכווצת את הצוואר. בנשימה נכונה היד התחתונה זזה קדימה והצלעות נפתחות לצדדים, והחזה כמעט לא זז. קל להרגיש את זה בשכיבה על הגב, כי שם הגוף נושם כך בעצמו.
לשחרר לאט
השאיפה היא החצי הקל. השירה קורית בנשיפה, והמיומנות היא לשחרר את האוויר בזרם דק ויציב. התרגיל הפשוט ביותר: שואפים ארבע ספירות, ונושפים על האות ס' ארוכה ושקטה, בלי שהיא תתחזק או תיחלש. מתחילים מעשר שניות. מי שמגיע לעשרים שניות יציבות כבר מסוגל להחזיק משפט שלם בשיר רגיל. עם מטרונום אונליין על 60 פעימות בדקה כל קליק הוא שנייה, וקל לראות התקדמות משבוע לשבוע.
לעמוד נכון
רגליים ברוחב הכתפיים, ברכיים רכות, סנטר מקביל לרצפה. הרמת הסנטר לכיוון התו הגבוה היא הרגל נפוצה, והיא מותחת את הגרון דווקא ברגע שהוא צריך להיות רפוי.
חימום של חמש דקות לפני שמתחילים
מיתרי הקול הם שריר ורקמה עדינה. מי שקופץ ישר לפזמון הגבוה של השיר האהוב עליו עושה מה שרץ עושה כשהוא פותח בספרינט בלי חימום.
| התרגיל | איך עושים | כמה זמן | מה הוא נותן |
|---|---|---|---|
| זמזום בפה סגור | מממ על תו נוח, עם רטט בשפתיים ובאף | דקה | מעיר את הקול בלי מאמץ |
| רטט שפתיים | ברררר, כמו ילד שמחקה מנוע, מלמטה למעלה ובחזרה | דקה | מאזן בין האוויר למיתרים |
| סירנה | החלקה על אוּ מהתו הנמוך ביותר לגבוה ביותר, בלי מדרגות | דקה | מחבר בין קול החזה לקול הראש |
| חמישה תווים | דו רה מי פה סול ובחזרה, על מָה או נֵי, כל פעם חצי טון למעלה | שתי דקות | דיוק ופתיחה של הטווח |
שותים מים לפני, ולא רק תוך כדי. מים לא נוגעים במיתרי הקול בדרך למטה. הם מגיעים אליהם דרך הגוף, וזה לוקח זמן. ואם משהו כואב או שורף בזמן החימום, עוצרים. שירה נכונה מעייפת את הבטן ואת הגב, לא את הגרון.
איך מפסיקים לזייף
זיוף הוא פער בין התו שהתכוונת אליו לתו שיצא. יש לו שלוש סיבות נפוצות, ולכל אחת טיפול אחר.
הסולם לא מתאים. זו הסיבה הנפוצה ביותר, והיא לא קשורה לכישרון. השיר נכתב לזמר עם טווח אחר, והתווים הגבוהים שלו נמצאים מעבר לקצה שלך. הפתרון הוא להוריד את כל השיר בטון או שניים. איך עושים את זה בפלייבק קיים מוסבר במדריך על שינוי טון של שיר.
לא שומעים את הליווי. בלי נקודת ייחוס אין למה לכוון. שרים עם ליווי בעוצמה שמאפשרת לשמוע גם אותו וגם את עצמך, ועדיף עם אוזנייה אחת על האוזן והשנייה מוסטת.
האוזן עוד לא מאומנת. את זה מתרגלים. מנגנים תו אחד בפסנתר או באפליקציה, מקשיבים לו שתי שניות, שרים אותו ומחזיקים. אפליקציית טיונר מראה אם יצאת מעל התו או מתחתיו ובכמה. סטייה של עד 10 או 15 סנט כמעט לא נשמעת. מעל 30 סנט כבר שומעים זיוף גם בלי להיות מוזיקאי. על ההבדל בין אוזן מאומנת לבין היכולת הנדירה לזהות תו בלי שום ייחוס יש מדריך נפרד: שמיעה אבסולוטית.
ומה עם תיקון בתוכנה? אני מתקן גובה אצל כמעט כל זמר שמגיע לאולפן, גם אצל הטובים, אבל התיקון מזיז תו שכמעט פגע. הוא לא מציל ביצוע שבנוי על סולם לא נכון. מה התוכנה יכולה לעשות ומה לא מוסבר במאמר על אוטוטיון.
איך לשיר גבוה בלי לצעוק
הטעות הקלאסית היא לדחוף. מרגישים שהתו הגבוה מתקרב, מגבירים, לוחצים מהגרון, והקול נשבר או יוצא צעקה.
תו גבוה צריך פחות אוויר, לא יותר. המיתרים נמתחים ונעשים דקים, וזרם אוויר חזק פשוט מפרק אותם. שלושה דברים שעוזרים: לשיר את הקטע הגבוה בשקט, כמעט בלחישה מוזיקלית, עד שהוא יציב. לפתוח את הפה לגובה ולא לרוחב. ולחשוב על התו כאילו הוא נמצא מולך ולא מעליך.
יש גם אזור מעבר, בין קול החזה לקול הראש, שבו הקול קופץ או נסדק אצל כמעט כולם. תרגיל הסירנה מהחימום הוא הדרך לגהץ אותו. זה לוקח שבועות, לא ימים, וזה בסדר גמור.
טעויות נפוצות
- לתרגל שעה פעם בשבוע. רבע שעה בכל יום שווה יותר. הקול לומד מחזרה תכופה, ושעה רצופה למתחיל מסתיימת בצרידות.
- לחקות זמר אחר. לכל גרון יש צבע משלו. מי שמנסה להישמע עמוק או מחוספס יותר ממה שהוא מפעיל שרירים שלא אמורים להשתתף.
- ללחוש כשהקול עייף. לחישה מאמצת את המיתרים יותר מדיבור רגיל. כשהקול עייף, שותקים.
- לשיר מעל מוזיקה חזקה. ברכב או במסיבה צועקים בלי לשים לב. זו הדרך המהירה ביותר לאבד את הקול ליומיים.
- לא להקליט. בלי הקלטה אין משוב. מספיק הטלפון, במרחק של שתי כפות ידיים מהפה.
צרידות שנמשכת יותר משבועיים, או כאב בזמן שירה, הם סיבה ללכת לרופא אף אוזן גרון ולא לחפש תרגיל נוסף.
שאלות נפוצות
אפשר ללמוד לשיר בכל גיל?
כן. שירה היא מיומנות של תיאום בין נשימה, מיתרי קול ושמיעה, וכמו כל תיאום היא משתפרת עם תרגול בכל גיל. מבוגרים מתקדמים לעיתים מהר יותר מילדים, כי הם מתרגלים בעקביות. מה שמשתנה עם השנים הוא הטווח והגמישות, ולכן בוחרים שירים וסולמות שמתאימים לקול כמו שהוא היום.
למה אני מזייף כשאני שר?
ברוב המקרים השיר נמצא בסולם שגבוה או נמוך מדי לטווח שלך, ולכן התווים בקצוות יוצאים לא מדויקים. סיבות נוספות הן ליווי שלא שומעים היטב ונשימה שנגמרת לפני סוף המשפט. מנסים את אותו שיר טון או שניים נמוך יותר, ומקליטים כדי לשמוע אם הזיוף נעלם.
כמה זמן לוקח ללמוד לשיר יפה?
עם רבע שעה של תרגול יומי שומעים שיפור בנשימה וביציבות בתוך שלושה עד ארבעה שבועות. דיוק בתווים והרחבה של הטווח לוקחים כמה חודשים. אין נקודת סיום: גם זמרים מקצועיים מתחממים ומתרגלים כל יום. הקלטה של אותו שיר פעם בחודש היא הדרך הטובה לראות את ההתקדמות.
איך יודעים מה הטווח הקולי שלי?
מנגנים תווים בפסנתר או באפליקציה, מהאמצע כלפי מטה, ושרים כל אחד עד שהקול מפסיק להישמע נקי. חוזרים על זה כלפי מעלה. המרחק בין שני הקצוות הוא הטווח, ואצל רוב האנשים בלי הכשרה הוא אוקטבה וחצי עד שתיים. לשירה נוחה בוחרים שירים שנמצאים במרכז הטווח ולא בקצוות שלו.
האם צריך מורה לפיתוח קול?
את היסודות, נשימה, חימום ודיוק, אפשר לתרגל לבד עם הקלטה עצמית. מורה נחוץ כשנתקעים, כשהקול מתעייף מהר או כשרוצים להתקדם לטכניקות כמו בלטינג. היתרון הגדול שלו הוא אוזן חיצונית שמזהה מתח בגרון ובלסת, דבר שקשה מאוד לשמוע או להרגיש בעצמך.
קול הוא לא כפתור שנדלק. הוא שריר שמתרגל. מי שנושם נמוך, מתחמם חמש דקות ומקליט את עצמו פעם בשבוע, שר אחרי חודשיים בצורה שהוא עצמו לא היה מזהה.
רוצה לשמוע את עצמך כמו שצריך? במדריך איך מקליטים שירה בבית מוסבר איפה עומדים, כמה רחוק מהמיקרופון ואיך מכוונים עוצמה. ומי שרוצה לתרגל מול קהל של חברים ימצא את הציוד במדריך על קריוקי בבית.
