אוטוטיון: מה זה, איך זה עובד ומתי באמת שומעים אותו

מה זה אוטוטיון

זה שם של מוצר אחד, תוכנה של חברת Antares, שהפך עם הזמן לשם כללי לכל תיקון גובה (Pitch Correction). בערך כמו ש"ג'יפ" הפך לשם של כל רכב שטח. כשמישהו אומר "שמו לו אוטוטיון", הוא מתכוון בדרך כלל לכל כלי שמיישר את הקול לתווים הנכונים, ולא בהכרח למוצר הזה.

בפועל זה פלאגין, תוסף שיושב בתוך תוכנת ההקלטה על ערוץ השירה. הקול נכנס מצד אחד ויוצא מהצד השני מכוון יותר.

מי שפיתח אותו הוא אנדי הילדברנד, מהנדס שעסק לפני כן בעיבוד אותות לחיפושי נפט. המתמטיקה ששימשה לפענוח גלים שחוזרים מבטן האדמה התאימה גם לזיהוי הגובה של קול אנושי. התוכנה יצאה בסוף שנות התשעים, ותוך זמן קצר כבר נשמעה בלהיט ענק. עוד נגיע אליו.

איך אוטוטיון עובד

שלושה שלבים שחוזרים ברצף, כל הזמן, בזמן שהזמר שר.

מזהה איזה תו שרים

כל תו הוא גל שחוזר על עצמו בקצב קבוע. התו לה שמעל דו האמצעי, למשל, הוא 440 תנודות בשנייה, כלומר 440 הרץ. התוכנה מודדת כל כמה זמן הגל חוזר על עצמו, ומזה היא יודעת מה הגובה.

לכן היא עובדת רק על מקור שמשמיע תו אחד בכל רגע, כמו זמר או חליל. אקורד של גיטרה מבלבל אותה.

משווה לסולם של השיר

לפני שמתחילים מגדירים לתוכנה את הסולם (Key ו-Scale), נגיד לה מינור. מכאן היא יודעת אילו תווים שייכים לשיר ואילו לא. אם הסולם כולו גבוה מדי לזמר, זו כבר עבודה אחרת, ועליה כתבתי במדריך על הורדה והעלאה של טון בשיר.

עכשיו נניח שהזמר היה אמור לשיר לה, 440 הרץ, ויצא לו 430. הוא נמוך בכ-40 סנט. סנט הוא מאית של חצי טון, כך ש-40 סנט הם זיוף שרוב האנשים מרגישים גם בלי לדעת להסביר מה לא בסדר.

מזיז את הקול לתו הנכון

התוכנה מעלה או מורידה את הגובה עד שהוא יושב על התו, בלי לשנות את המהירות ובלי לקצר את ההברה. נשארת שאלה אחת: כמה מהר היא עושה את זה. בשאלה הזאת מסתתר כל ההבדל בין תיקון שקוף לאפקט.

מהירות התיקון, הכפתור שמחליט איך זה יישמע

קוראים לו Retune Speed, והוא נמדד במילישניות. הוא קובע כמה זמן לוקח לתוכנה למשוך את הקול אל התו.

זמר אמיתי לא קופץ מתו לתו. הוא מחליק ביניהם, נכנס לתו קצת מלמטה, ורוטט סביבו בוויברטו. כשהמהירות על אפס, כל זה נמחק. הקול ננעל על התו ברגע, והמעבר לתו הבא הופך למדרגה חדה. זה הצליל הרובוטי.

אלה נקודות פתיחה, לא חוקים. בשיר מהיר עם הברות קצרות אפשר לתקן מהר בלי שישמעו. בבלדה עם תווים ארוכים כל תיקון חד בולט. אני מתחיל בדרך כלל סביב 20 עד 30 מילישניות ומקשיב. אם אני שומע את התוכנה עובדת, אני מאט.

יש גם שני כפתורי עזר ששווה להכיר. Humanize מאט את התיקון רק בתווים ארוכים, כדי שלא יישמעו קפואים. Flex-Tune משאיר לזמר חופש כל עוד הוא קרוב מספיק לתו, ומתערב רק כשהוא מתרחק.

מתי שומעים אוטוטיון ומתי לא

כשרוצים שישמעו אותו

הפעם הראשונה שהעולם שמע את זה הייתה ב-Believe של שר. המפיקים הורידו את מהירות התיקון לאפס, והתיקון הפך לצליל. בהתחלה הם אפילו סיפרו שמדובר בווקודר, כדי לא לחשוף את הטריק.

כמה שנים אחר כך הראפר T-Pain הפך את הצליל הזה לחתימה האישית שלו, ומשם הוא התגלגל להיפ הופ, לטראפ ולפופ. במקרים האלה זה כבר לא תיקון. זו בחירה אסתטית, כמו דיסטורשן על גיטרה חשמלית.

כשהוא שם ואף אחד לא שם לב

זה השימוש הנפוץ יותר, בפער גדול. בהפקות מסחריות השירה עוברת בדרך כלל תיקון גובה עדין, גם אצל זמרים מצוינים. הסיבה היא לא שהם מזייפים. טייק עם רגש נכון ותו אחד שברח עדיף על טייק מדויק ויבש, אז מתקנים את התו ושומרים את הרגש.

הסימנים שמסגירים תיקון

• מעבר בין שני תווים שנשמע כמו מדרגה ולא כמו גלישה
• תו ארוך שעומד ישר מדי, בלי שום רעד טבעי
• סלסול מהיר שנשמע כאילו ניגנו אותו בקלידים
• גוון מתכתי קל בהברות ארוכות, בעיקר בסופי משפטים

ואם לא שומעים אף אחד מאלה? או שאין תיקון, או שהוא נעשה טוב. אין דרך לדעת, וזו בדיוק המטרה.

אוטוטיון, מלודיין והכלים שכבר יש לך

אוטוטיון עובד בזמן אמת. מגדירים סולם ומהירות, והוא מתקן את כל הטייק לבד, גם בהופעה חיה.

מלודיין (Melodyne) עובד הפוך. הוא מנתח את ההקלטה מראש, מציג כל תו כצורה על המסך, ומאפשר להזיז ביד כל תו בנפרד, לשנות את האורך שלו ולרכך את הוויברטו. זה איטי יותר ומדויק יותר, והוא יודע לטפל גם באקורדים של גיטרה או פסנתר.

באולפנים משתמשים הרבה פעמים בשניהם: תיקון ידני לתווים הבעייתיים, ומעליו תיקון אוטומטי עדין. גם באוטוטיון עצמו יש מצב גרפי (Graph Mode) לעבודה ידנית.

לא חייבים לקנות משהו כדי להתנסות. בחלק גדול מתוכנות ההפקה המוזיקלית יש כלי מובנה: Flex Pitch בלוג'יק, VariAudio בקיובייס ו-NewTone ב-FL Studio. יש גם פלאגינים חינמיים, כמו Graillon 2 ו-MAutoPitch.

מה אוטוטיון לא יכול לתקן

הוא מתקן גובה. זהו.

מילה שנכנסה מאוחר תישאר מאוחרת. שירה עייפה תישאר עייפה, רק מכוונת. והקלטה עם הרבה רעש או הד מקשה על התוכנה לזהות את התו, ואז היא מתקנת למקומות מוזרים. לכן שווה להשקיע קודם בהקלטה עצמה, כמו שמוסבר במדריך איך מקליטים שירה בבית.

יש גם גבול לגודל הזיוף. אם הזמר רחוק מהתו ביותר מרבע טון, כלומר 50 סנט, התוכנה תמשוך אותו לתו השכן, הלא נכון. היא לא יודעת מה הוא התכוון לשיר. היא יודעת רק מה הכי קרוב.

לכן אני מעדיף לבקש עוד טייק לפני שאני פותח את הפלאגין. תיקון הגובה הוא שלב אחד בעריכת השירה, והוא בא לפני האקולייזר והקומפרסור. את הסדר המלא פירטתי במדריך למיקס לשירה.

טעויות נפוצות עם תיקון גובה

• סולם לא נכון. זו הטעות הכי נפוצה. התוכנה מתקנת בביטחון מלא לתווים שלא שייכים לשיר, והתוצאה נשמעת גרוע יותר מהמקור.
• מהירות אפס כשרוצים תיקון טבעי. אם לא חיפשת את האפקט, תתחיל מ-20 מילישניות ומעלה.
• תיקון אחרי ריוורב או דיליי. התוכנה צריכה קול יבש ונקי כדי לזהות את התו, ולכן היא יושבת ראשונה בשרשרת.
• אותה הגדרה על כל שורה בשיר. בית שקט ופזמון שנצעק מתנהגים אחרת, ולפעמים צריך לשנות את המהירות ביניהם.
• לסמוך עליו במקום על עוד טייק. חמש דקות מול המיקרופון חוסכות חצי שעה של תיקונים.

שאלות נפוצות

תיקון גובה הוא כלי עבודה, כמו אקולייזר או קומפרסור. בפעם הבאה שאתה שומע שיר, נסה להקשיב למעברים בין התווים בפזמון. אחרי כמה שירים תתחיל לשמוע איפה הוא עובד חזק ואיפה הוא רק נוגע.