קריוקי בבית: מה צריך, איך מחברים ואיפה מוצאים שירים

שלוש דרכים להקים קריוקי ביתי

ההמלצה תלויה בשאלה כמה פעמים בשנה זה יקרה, וכמה חשוב שזה יישמע טוב.

למסיבה אחת בשנה, הדרך הראשונה מספיקה. למי שמארח הרבה, רמקול מסיבות עם שתי כניסות מיקרופון הוא נקודת האיזון הטובה בין נוחות לאיכות. הדרך השלישית מתאימה למי שכבר יש לו רמקולים טובים בבית ורוצה לשמוע את עצמו כמו שצריך. דגמים כאלה, עם מחירים, משקל וכניסות מיקרופון, מושווים במדריך לבידורית מומלצת.

איפה מוצאים שירים לקריוקי

יוטיוב

המקור הגדול ביותר, והוא חינמי. מחפשים את שם השיר ואת המילה "קריוקי", או באנגלית karaoke. לרוב השירים המוכרים בעברית ובאנגלית יש גרסה עם פלייבק ומילים שמתחלפות על המסך. האיכות לא אחידה: חלק מהפלייבקים הופקו מחדש באולפן, וחלק נוצרו בהסרה אוטומטית של השירה מההקלטה המקורית, ואז שומעים שאריות של הזמר ברקע.

אפליקציות ושירותי מנוי

שירותים ייעודיים כמו KaraFun מציעים קטלוג גדול של פלייבקים שהופקו במיוחד, עם אפשרות לשנות את הטון ואת המהירות ולהנמיך את קולות הרקע. רובם במנוי חודשי, והקטלוג בעברית קטן בהרבה מזה שבאנגלית. באפליקציות שירה חברתיות בטלפון שרים עם אוזניות ומקליטים, וזה פחות מתאים למסיבה בסלון.

פלייבק שמכינים לבד

כשאין גרסת קריוקי לשיר שרוצים, אפשר להפריד את השירה מההקלטה המקורית בכלי בינה מלאכותית ולקבל פלייבק. התהליך מוסבר במדריך על הפרדת שירה ממוזיקה. את המילים מציגים בנפרד, מהטלפון או מדף מודפס.

איזה מיקרופון לקריוקי

יש שלושה סוגים, והם שונים מאוד זה מזה.

מיקרופון קריוקי עם רמקול מובנה. המיקרופון, המגבר והרמקול באותה ידית, עם בלוטות' למוזיקה מהטלפון. זול, כיפי לילדים, ונשמע דק. כיוון שהרמקול צמוד למיקרופון, הוא גם נוטה לצפצף כשמגבירים.

מיקרופון אלחוטי עם מקלט. שני מיקרופונים ומקלט קטן שמתחבר לרמקול או למיקסר. נוח מאוד, כי אין כבל שנכרך בין הרגליים. בדגמים זולים יש רעש רקע קל וניתוקים כשמתרחקים. כדאי לוודא שהמקלט מתחבר בשקע 6.3 מ"מ, זה של רוב הרמקולים המוגברים.

מיקרופון דינמי עם כבל. הבחירה שנשמעת הכי טוב ביחס למחיר. מיקרופון דינמי קולט בעיקר את מה שקרוב אליו, ולכן הוא עמיד לצפצופים ולרעש של החדר. אלה המיקרופונים שרואים על במות, ודגמי הכניסה שלהם זולים. אני ממליץ עליו לכל מי שמוכן לסבול כבל. ההבדל בין סוגי המיקרופונים מוסבר במדריך איזה מיקרופון לקנות להקלטות בבית.

ומה לא מתאים: מיקרופון קונדנסר של אולפן. הוא רגיש מדי, קולט את הרמקולים ומצפצף מיד.

איך מחברים, ולמה יש השהיה

זו התקלה שהורסת הכי הרבה ערבי קריוקי. שרים, ושומעים את עצמך בחלקיק שנייה אחרי. זה מבלבל, ואי אפשר להישאר בקצב.

הסיבה כמעט תמיד היא בלוטות'. חיבור בלוטות' רגיל מוסיף השהיה של 100 עד 200 אלפיות שנייה ולפעמים יותר. למוזיקה זה לא משנה, כי כל השיר מתעכב יחד. לקול שלך זה משנה מאוד: האוזן מבחינה בהשהיה כבר מ-20 עד 30 אלפיות שנייה. גם טלוויזיות מוסיפות עיכוב משלהן כשהן מעבדות את הקול.

הכלל הוא שהקול מהמיקרופון חייב להגיע לרמקול בכבל, או בחיבור אלחוטי ייעודי של המיקרופון עצמו. המוזיקה יכולה להגיע בכל דרך. שלושה חיבורים שעובדים:

• רמקול מסיבות. המיקרופון מתחבר ישר לכניסה שלו, והמוזיקה מגיעה בבלוטות' מהטלפון. הקול לא עובר בבלוטות', ולכן אין השהיה.
• מיקסר קטן. מיקרופונים בכניסות המיקרופון, והטלפון או המחשב בכניסת הקו. היציאה הולכת לרמקול מוגבר או לכניסת AUX של מערכת הסטריאו.
• מקרן קול עם כניסת מיקרופון. יש דגמים כאלה, ורובם בלי. מקרן קול רגיל שמחובר לטלוויזיה מתאים למוזיקה בלבד. על הבחירה בו יש מדריך: מקרני קול מומלצים.

מה שלא עובד: מיקרופון שמחובר לטלפון, שמשדר בבלוטות' לרמקול. הקול עובר את כל המסלול ומגיע באיחור.

איך גורמים לזה להישמע טוב

איזון. הקול צריך לשבת מעט מעל המוזיקה, לא לכסות אותה. מכוונים כשמישהו שר בפועל, לא בדיבור. רוב האנשים שרים חזק בהרבה ממה שהם מדברים.

הד. מעט הדהוד מחמיא לכל קול, ומכסה על זיופים קטנים. הרבה הדהוד הופך את המילים לדייסה. מסובבים את הכפתור עד שמרגישים אותו, ואז חוזרים רבע סיבוב.

טון. שיר שגבוה או נמוך מדי לקול שלך הוא הסיבה הנפוצה ביותר לביצוע רע. באפליקציות קריוקי יש כפתור שמזיז את הטון, ולקבצים שמורים אפשר לעשות את זה לבד, כמו שמוסבר במדריך על שינוי טון לשיר. הזזה של שני חצאי טונים למטה פותרת את רוב המקרים.

צפצופים. פידבק נוצר כשהמיקרופון קולט את הרמקול שמגביר אותו. עומדים מאחורי קו הרמקולים ולא מולם, לא מכוונים את המיקרופון אל הרמקול, ולא מכסים את הרשת שלו ביד. אחיזה בראש המיקרופון נראית טוב בקליפים, והיא הופכת אותו לרגיש לכל הכיוונים.

מרחק. מחזיקים את המיקרופון קרוב, שלוש עד חמש אצבעות מהפה, ומרחיקים מעט בתווים החזקים. מי שמחזיק אותו ליד החזה לא יישמע, ומי שיגביר בגללו יקבל צפצוף.

שכנים ושעות

קריוקי הוא בדיוק סוג הרעש שהתקנות מדברות עליו. באזור מגורים אסור לשיר או להפעיל מערכת הגברה בין 14:00 ל-16:00 ובין 23:00 ל-07:00, בלי קשר לעוצמה. בשאר השעות כדאי לזכור שבס עובר קירות בקלות רבה יותר מקול, ושמי ששומע רק את הבס ואת השירה המזייפת, בלי המילים ובלי הכיף, סובלני פחות. מי שרוצה לצמצם את הזיופים עצמם ימצא תרגילים במדריך איך לשיר יפה ובלי לזייף.

כמה דברים פשוטים עוזרים: מרחיקים את הרמקול מהקיר המשותף, מנמיכים את הבס אחרי תשע בערב, וסוגרים חלונות. ואם רוצים לדעת כמה חזק זה באמת, יוצאים רגע לחדר המדרגות ומקשיבים.

טעויות נפוצות

• לקנות מיקרופון לפני שבודקים אילו כניסות יש לרמקול. למקרן קול ולרמקול בלוטות' קטן אין בדרך כלל כניסת מיקרופון.
• לחבר את המיקרופון לטלוויזיה. לטלוויזיות אין כניסת מיקרופון, ומתאמים שמבטיחים זאת מוסיפים השהיה.
• להגביר את המיקרופון כדי לפצות על שירה שקטה. מקרבים את המיקרופון לפה, ואז אין צורך להגביר.
• לבחור רק שירים קשים. שירים שכולם מכירים, בטווח נוח, עובדים טוב יותר משיר מרשים שאף אחד לא מצליח לסיים.
• לשכוח סוללות. מיקרופונים אלחוטיים נגמרים באמצע השיר השלישי. מחזיקים סט נוסף, או מיקרופון עם כבל כגיבוי.

שאלות נפוצות

ערב קריוקי טוב הוא לא עניין של ציוד יקר. הוא עניין של קול שיוצא בלי איחור, שיר בטון הנכון, ועוצמה שהשכנים יכולים לחיות איתה.