בס בוצי במיקס: למה זה קורה ואיך מנקים את הלואו-אנד
בס בוצי הוא כמעט אף פעם לא בעיה של הבס עצמו. הוא נוצר כשהקיק והבס מתחרים על אותם 50 עד 100 הרץ, ובעיקר כשכל שאר הכלים מצטברים בין 200 ל-500 הרץ. הסדר שעובד: קודם גוזרים נמוכים מכל מה שלא צריך אותם, אחר כך מחליטים מי מהשניים מקבל את התדר היסודי, ורק בסוף חותכים בבס עצמו.
איפה הבוץ נמצא בעצם
לשמוע שהבס "לא ברור" קל. להבין מאיפה זה בא קשה יותר, כי המילה בוץ מכסה שלוש בעיות שונות שיושבות בשלושה אזורי תדר שונים. מי שמתקן את האזור הלא נכון מקבל בס דק ועדיין עכור.
| אזור | טווח בערך | איך נשמעת בעיה שם |
|---|---|---|
| סאב | 20 עד 60 הרץ | רעד בחדר, בס שנעלם ברמקולים קטנים ומתנפח באוזניות |
| גוף הבס והקיק | 60 עד 200 הרץ | הקיק נבלע בבס, או שהבס משתטח ואין לו ראש |
| אזור הבוץ | 200 עד 500 הרץ | המיקס נשמע סגור, כאילו מישהו שם שמיכה על הרמקול |
הגבולות הם לא חוק. מקורות שונים מזיזים את אזור הבוץ בכמה עשרות הרץ לכל כיוון, ובשירה הוא נמשך עד כ-800 הרץ, כמו שמפורט במדריך על מיקס לשירה. לכן אני לא סומך על מספר אחד, אלא סורק את האזור בעצמי באקולייזר, כמו שמתואר בהמשך.
איך יודעים אם הבעיה במיקס או בחדר
לפני שנוגעים באקולייזר צריך לדעת אם הבוץ קיים בקובץ או רק בחדר. מיקס שנשמע בוצי רק במוניטורים ונקי באוזניות הוא כמעט תמיד בעיה של החדר. מיקס שנשמע עכור בכל מקום הוא בעיה של המיקס.
הסימן הכי ברור לחדר: תו אחד בבס חזק בהרבה משאר התווים. זה תהודה של החדר (Room Mode), והיא קורית כי אורך הגל של התדרים הנמוכים גדול מהחדר. גל של 41 הרץ, התו הנמוך ביותר בבס בארבעה מיתרים, הוא באורך של כמעט שמונה וחצי מטרים. חדר ביתי לא מכיל אותו בצורה אחידה, ולכן תו אחד מתנפח ותו אחר נעלם. אם זה מה שאתם שומעים, אין טעם לתקן את זה בעזרת EQ על הבס. המדריך על טיפול אקוסטי לחדר מסביר מה כן אפשר לעשות.
שלוש בדיקות של עשר דקות
בודקים את אותו קטע באוזניות סגורות, ברמקול של הטלפון ובווליום נמוך מאוד. בווליום נמוך האוזן שומעת פחות בס, ולכן אם הבס עדיין נשמע ברור, הוא מאוזן. שנית, מעבירים את המיקס למונו: הכלים שנבלעים שם הם הקיק והבס עצמם, וכך מגלים שהם מתחרים. ושלישית, מסתכלים על אנלייזר תדרים (Spectrum Analyzer) ובודקים אם יש גבעה רחבה בין 200 ל-500 הרץ שאין לה סיבה.
למה הקיק והבס נלחמים, ואיך מחליטים מי מנצח
הקיק והבס חולקים את אותו אזור, ושניהם רוצים את התדר היסודי. כששניהם מקבלים אותו, הם מכסים זה את זה, והתוצאה היא כתם אחד בלי קצה. הפתרון הוא להחליט מראש שאחד מהם הוא הבעלים של הסאב, והשני מקבל את הפאנץ'.
מיתרי הבס והתדרים שלהם
כדאי להכיר את המספרים של הבס. ארבעת המיתרים הפתוחים של בס חשמלי רגיל הם E1 ב-41.2 הרץ, A1 ב-55, D2 ב-73.4 ו-G2 ב-98. רמקול של טלפון או לפטופ לא מנגן כמעט כלום מתחת ל-100 הרץ בערך, ולכן התו הנמוך נעלם שם, והבס נשמע רק דרך ההרמוניות שלו. ההרמונית השנייה היא בדיוק פי שניים מהתדר היסודי, כך שה-E1 נשמע בטלפון דרך 82.4 הרץ.
מכאן שתי החלטות פרקטיות. אחת, אם הקיק של השיר יושב על 50 עד 60 הרץ והבס מנגן A1 ב-55, הם בדיוק על אותו תדר. אפשר לכוון את הקיק לתו אחר שמתאים לסולם של השיר, או לתת לקיק את הסאב ולגזור קצת מהבס מתחת ל-60. שתיים, אם הבס צריך להישמע גם בטלפון, מוסיפים לו קצת סטורציה (Saturation), כדי שההרמוניות העליונות יהיו חזקות מספיק.
חיתוך סטטי או סיידצ'יין
גוזרים צר בבס באזור 100 עד 200 הרץ כדי לפנות מקום לקיק, ושומעים אם הבס מאבד גוף. אם הוא מאבד, עוברים לפתרון דינמי: סיידצ'יין (Sidechain) של הבס מהקיק, או אקולייזר דינמי, כך שהבס יורד רק ברגע שהקיק מכה. הדרך הזאת מתוארת בפירוט במדריך על סייד צ'יין קומפרסיה. אני מעדיף אותה כשהבס רציף, כמו בבס סינתטי או בבס שמנגן תווים ארוכים, כי בו חיתוך סטטי משאיר חור קבוע.
סדר העבודה לניקוי לואו-אנד
הסדר חשוב יותר מכל פלאגין. הוא מונע את הטעות הנפוצה של לתקן את הבס שוב ושוב כשהבעיה בכלל בגיטרות.
- מנמיכים את הווליום של המאזין, לא של המיקס, ושומעים מה נשמע עכור.
- גוזרים נמוכים (High-Pass) מכל ערוץ שלא צריך אותם. שירה וגיטרות בערך מ-80 עד 120 הרץ, מצילות וקלידים גבוהים יותר. בבס עצמו, גזירה קלה סביב 30 עד 40 הרץ מספיקה, כדי לא לאבד משקל.
- סורקים באקולייזר פרמטרי: מגבירים צר ב-6 dB בערך, מזיזים לאט בין 200 ל-500 הרץ, ועוצרים איפה שהצליל הכי ארגזי.
- חותכים 2 עד 4 dB שם, בערוצים שמצטברים: גיטרות, קלידים, ריוורב, ולפעמים הבס. הרבה חיתוכים קטנים מנקים יותר מחיתוך אחד גדול.
- מחליטים מי הבעלים של הסאב בין הקיק לבס, וממשיכים לסיידצ'יין אם צריך.
- בודקים במונו, באוזניות ובטלפון, ומשווים לשיר ייחוס באותה עוצמה.
גזירת הנמוכים נשמעת מיותרת עד שעושים אותה על חמישה עשר ערוצים. כל ערוץ משאיר זנב קטן מתחת לטווח השימושי שלו, והזנבות מצטברים לגבעה אחת רחבה שנשמעת כמו בוץ. כשמורידים אותם, הלואו-אנד מתנקה בלי שנגעתי בבס בכלל.
מונו מתחת ל-100 הרץ
תדרים נמוכים קשים לאוזן למיקום, ולכן אין בהם יתרון בסטריאו, ויש בהם סיכון: הם מתבטלים כשהמיקס מתנגן במונו. מקובל לשמור את הבס והקיק במרכז, ולצמצם את הרוחב מתחת ל-80 עד 120 הרץ. אם רוחב הסטריאו בבס בא מאפקט כמו קורוס, כדאי להפריד אותו: הנמוכים נשארים במונו, והגבוהים מקבלים רוחב. הפירוט נמצא בהסבר על רוחב סטריאו ותאימות מונו.
טעויות נפוצות
הטעות הראשונה היא להגביר בס כשהמיקס נשמע חלש. ברמקול קטן הבס חלש כי הרמקול לא מנגן אותו, לא כי חסר בו. הגברה ב-60 הרץ תיכנס רק לאוזניים ולחדר, ובטלפון לא תשנה כלום, אלא תדחוף את הלימיטר ותאכל את שאר המיקס.
השנייה היא לחתוך 8 dB ב-250 הרץ על כל ערוץ כדי "לנקות". מקבלים מיקס דק, בלי גוף, שנשמע נקי רק ברגע הראשון. מי שחותך צר ומעט בהרבה ערוצים מקבל תוצאה טובה יותר, כי אזור הבוץ הוא גם מה שנותן חום.
השלישית היא לבנות את הבס רק באוזניות בלי סאב. באוזניות רבות יש תגבור בנמוכים, ולכן הבס נשמע מלא, ובמערכת אחרת הוא נעלם או מתנפח. אם אין מוניטורים טובים, חובה להשוות לשיר מסחרי באותה עוצמה בכל בדיקה. איך מתאימים את העוצמה כדי שההשוואה לשיר המסחרי תהיה הוגנת, מוסבר במדריך על השוואה נכונה לשיר ייחוס.
הרביעית היא לתקן במיקס מה שצריך להיפתר בעיבוד. בס שמנגן שני תווים שרצים זה על זה יישמע בוצי בכל EQ, וכדאי לקצר את התווים או לשנות את הנגינה במקום לטפל בצליל.
שאלות נפוצות
באיזה תדר הבוץ נמצא בדרך כלל?
בדרך כלל בין 200 ל-500 הרץ, ובשירה הוא נמשך עד כ-800. בס שנשמע חלש או נבלע נמצא לרוב נמוך יותר, בין 60 ל-200 הרץ. מומלץ לסרוק את האזור באקולייזר ולא לסמוך על מספר אחד, כי כל מיקס שונה, וכל מקור מזיז את הגבולות בכמה עשרות הרץ.
האם לגזור נמוכים מהבס?
כן, אבל קל. גזירה סביב 30 עד 40 הרץ מוציאה רעש ורעידות שאי אפשר לשמוע, ומשחררת מקום בלימיטר ובמאסטר. גזירה גבוהה יותר לוקחת מהבס את המשקל שלו, ולכן עושים אותה רק אם יש התנגשות עם קיק כבד, ותמיד בודקים בהשוואה לפני ואחרי.
למה הבס נעלם בטלפון?
רמקול של טלפון לא מנגן כמעט כלום מתחת ל-100 הרץ בערך, ולכן התו היסודי של הבס לא נשמע שם. מה שנשמע הן ההרמוניות העליונות שלו, והאוזן משלימה את התו החסר. מוסיפים סטורציה קלה ומוודאים שההרמוניות חזקות מספיק כדי שהבס ימשיך להישמע ברמקול קטן.
איך מבדילים בין בוץ במיקס לבוץ בחדר?
מקשיבים לאותו קטע באוזניות ובטלפון. אם הוא נקי שם ובוצי רק במוניטורים, החדר אשם. אם תו אחד בבס חזק בהרבה משאר התווים, זו תהודה של החדר, ואין טעם לתקן אותה באקולייזר על הבס. טיפול אקוסטי או שינוי מקום ההאזנה יעזרו יותר.
האם סיידצ'יין מהקיק לבס תמיד נחוץ?
לא. כשהקיק והבס כבר מנגנים בתדרים שונים, או כשהבס קצר ורווח, חיתוך סטטי קטן בדרך כלל מספיק. סיידצ'יין עוזר כשהבס רציף ולא נשאר בו מקום לקיק, כי הוא מפנה את המקום רק ברגע ההכאה, בלי לחתוך לבס חור קבוע לכל אורך השיר.
רוב הבוץ נעלם כשמפסיקים לטפל בבס ומתחילים לטפל בכל השאר. אם עשיתם את כל הסדר והמיקס עדיין עכור, הבעיה נמצאת בחדר, או בעיבוד עצמו.
כשהמיקס כבר נשמע טוב אצלכם ועדיין לא יושב במערכות אחרות, אפשר לקרוא איך עובד מיקס מקצועי לשיר.
