מיקס תופים: איך מסדרים קיק, סנר ופאזה בלי לטשטש
מיקס תופים מתחיל בפאזה ולא באקולייזר. מיקרופון שמרוחק מטר אחד מהאחר מאחר בכ-3 מילישניות, והאיחור הזה מבטל בדיוק את אזור 170 הרץ, שם יושב הגוף של הקיק והסנר. קודם מיישרים את המיקרופונים, אחר כך בונים את הקיק, הסנר והאוברהד, ורק בסוף מוסיפים קומפרסיה ונפח.
למה תופים נשמעים דקים גם כשהכל מוקלט טוב
תוף אחד מוקלט בכמה מיקרופונים בו זמנית: אחד על הקיק, אחד על הסנר, שניים מעל הערכה, לפעמים עוד אחד על כל טום. כל מיקרופון קולט גם את התוף של השכן, רק מאוחר יותר. הצליל נע באוויר בערך 343 מטר בשנייה, ולכן כל מטר של הפרש מרחק הופך ל-2.9 מילישניות.
כשמערבבים שני מיקרופונים שקולטים אותו תוף בהפרש זמן, חלק מהתדרים מתחזקים וחלק מתבטלים. זה נקרא ביטול פאזה. התוצאה היא קיק שנשמע טוב לבד ונעלם כשהאוברהד נכנס, וסנר שמאבד את הגוף שלו ברגע שפותחים את כל הערוצים.
| הפרש מרחק בין מיקרופונים | איחור | איחור בדגימות ב-48 קילוהרץ | התדר הראשון שמתבטל |
|---|---|---|---|
| 10 סנטימטר | 0.29 ms | 14 | כ-1,700 הרץ |
| 30 סנטימטר | 0.87 ms | 42 | כ-570 הרץ |
| 50 סנטימטר | 1.46 ms | 70 | כ-340 הרץ |
| מטר | 2.92 ms | 140 | כ-170 הרץ |
| שני מטר | 5.83 ms | 280 | כ-86 הרץ |
החישוב: התדר הראשון שמתבטל הוא אחד חלקי פעמיים האיחור. מכאן ברור למה אוברהד שמרוחק מטר מהקיק פוגע דווקא בגוף שלו, ולמה מיקרופון סנר צמוד מקפיץ את הגבהים ופוגע פחות. הערכים בטבלה הם מצב של איחור נקי, ובחדר אמיתי יש גם החזרים. הטבלה נותנת כיוון, לא מדידה.
ככל שהמיקרופונים רחוקים יותר, הביטול יורד לתדרים הנמוכים
התדר הראשון שמתבטל, לפי הפרש מרחק. חישוב בטמפרטורת חדר
איך בודקים פאזה בין הקיק לאוברהד
הבדיקה לוקחת דקה. מנגנים את ערוץ הקיק, ומוסיפים אליו את האוברהדים. הופכים את הפאזה (Polarity) של הקיק, כפתור שמסומן בדרך כלל בסמל עיגול עם קו, ומשווים. הגרסה שבה הבס מלא יותר היא הנכונה. אותו דבר בין הסנר העליון לסנר התחתון: שם ההיפוך הוא כמעט תמיד חובה, כי המיקרופונים מכוונים זה מול זה.
אם ההיפוך לא פותר, מסתכלים על הגלים. מקרבים את הצג עד שרואים את ההתחלה של מכת קיק בשני הערוצים, ומזיזים את האוברהד בדגימות עד שהשיאים נפגשים. כך מיישרים אוברהד לסנר ולקיק, מהקרוב לרחוק. אני בוחר את הסנר כעוגן, כי הוא נשמע בכל מקום, ומיישר אליו את השאר.
איך בונים קיק שנשמע גם ברמקול קטן
קיק טוב מורכב משני דברים: גוף נמוך ופגיעה גבוהה. הגוף יושב בערך בין 50 ל-100 הרץ, והפגיעה, הקליק של הפטיש בעור, בערך בין 2 ל-5 קילוהרץ. טלפון לא מנגן את הגוף בכלל, ולכן בלי הפגיעה הקיק נעלם בשיחת וידאו.
אני עובד בסדר קבוע. חותך כל מה שמתחת ל-30 הרץ, כי שם אין מוזיקה אלא רעש שאוכל מקום בלימיטר. אחר כך מורידים בערך 3 עד 5 דציבלים באזור 250 עד 400 הרץ, שם נולד הקופסתיות. ואז מגביר קצת בפגיעה אם הקיק לא חותך. אלה נקודות פתיחה, לא כללים, וכל קיק יזוז מהן. התנגשות עם הבס מטופלת בנפרד, ויש עליה פירוט במדריך על בס בוצי במיקס.
| אלמנט | גוף | בוץ לחתוך | נוכחות |
|---|---|---|---|
| קיק | 50 עד 100 הרץ | 250 עד 400 הרץ | 2 עד 5 קילוהרץ |
| סנר | 150 עד 250 הרץ | 400 עד 600 הרץ | 3 עד 6 קילוהרץ |
| טומים | 80 עד 200 הרץ | 300 עד 500 הרץ | 3 עד 5 קילוהרץ |
| היי האט ואוברהד | לחתוך מתחת ל-200 עד 300 הרץ | לרוב אין | 8 קילוהרץ ומעלה |
הטווחים כאן הם סדר גודל מקובל בעבודה, לא מספרים מחייבים. כל ערכה, חדר ומיקרופון ישנו אותם, והאוזן קובעת. מי שרוצה להבין איך מכוונים אקולייזר מלכתחילה, ימצא את זה במדריך על אקולייזר.
איך גורמים לסנר לחתוך בלי שיהיה חד
הסנר צריך לשבת באמצע המיקס בלי להידחף לשירה. המיקרופון העליון נותן את הפגיעה והגוף, התחתון נותן את הזמזום של הקפיצים, והאוברהד נותן את הרוחב. לרוב אפשר להסתדר עם העליון והאוברהד, והתחתון נכנס רק כשהסנר נשמע ריק.
קומפרסיה על סנר יעילה כשהאטאק איטי מספיק כדי שהפגיעה תעבור לפני שהקומפרסור סוגר. אטאק של בערך 10 מילישניות משאיר את הקליק, ואטאק קצר ממנו מרכך אותו. אם הסנר עדיין לא מספיק בולט, מוסיפים עותק מקביל ודחוס חזק, כמו שמפורט במדריך על קומפרסיה מקבילית.
הבעיה הנפוצה היא דימום: הסנר נכנס למיקרופון של הקיק, והקיק לתוך הסנר. שער רעש (Gate) פותר את זה, אבל גם מקצר את הזנב הטבעי של התוף. אני משאיר את הגייט פתוח קצת יותר ממה שנדמה לי נחוץ, ומאזין לסנר ביחד עם האוברהד ולא לבד, כי בלי האוברהד הגייט תמיד נשמע טוב מדי.
איך נותנים לאוברהד רוחב בלי לאבד מרכז
האוברהד הוא הצליל של הערכה כולה. הוא אמור להישמע כמו מקום אחד, לא כמו רצף של תופים שהודבקו. לכן הוא נכנס ראשון אחרי יישור הפאזה, ורק אחריו מכניסים את הקיק והסנר כדי לחזק ולא כדי להחליף.
את האוברהדים חותכים מתחת ל-200 עד 300 הרץ, כי הקיק שלהם בא מהמיקרופון הצמוד. מי שלא חותך מקבל בוץ בתוך הבוץ. הפאן נשאר רחב, אבל המרכז חייב להישאר יציב, ולכן בודקים במונו. מיקס שמתמוטט ברמקול אחד נדון במדריך על רוחב סטריאו ותאימות מונו.
סדר עבודה למיקס תופים
כל שלב נבדק מול הקודם לפני שעוברים הלאה
מיקס תופים ממאגר סאמפלים: מה שונה
תופים שנכנסים מסאמפלים או מ-MIDI לא סובלים מדימום ופאזה, כי כל תוף הוא קובץ נפרד. זה יתרון גדול, אבל הוא מביא בעיה הפוכה: הכל נקי מדי ושטוח. שם העבודה היא להחזיר חיים, בעזרת עוד שכבות, ריוורב קצר על הסנר והבדלי עוצמה בין פגיעות.
ב-MIDI אני מוריד את הוולוסיטי של חלק מהפגיעות, כדי שלא כל מכה תהיה זהה. מכונה נשמעת כמו מכונה בעיקר בגלל זהות מוחלטת בין פגיעות.
טעויות נפוצות
מתחילים בקומפרסור ולא בפאזה. מי שמדחס קיק שמבוטל חלקית מקבל קיק דחוס וחלש. התיקון קורה לפני כל עיבוד, ואחרי היישור לרוב מתברר שחצי מהבעיות נעלמו בלי פלאגין.
מאזינים לכל תוף בסולו. הקיק שנשמע מושלם לבד נבלע עם הבס. מכוונים אותו בתוך המיקס, כשהבס והסנר נכנסים, ולא בבידוד.
מעלים את האוברהד כדי לקבל נפח. התוצאה היא יותר הד של החדר ופחות אגרוף. נפח מגיע מהקומפרסיה המקבילית ומהקיק, והאוברהד משאירים בעוצמה שנותנת אוויר.
גייט שחותך כל זנב. הסנר נשמע מוקלט מחדש בדיוק על הקצב, ומת באמצע הבית. אם הדימום לא באמת מפריע, מוותרים על הגייט.
שאלות נפוצות
כמה ערוצים צריך כדי להקליט תופים?
הערכה מינימלית היא שלושה: קיק ושני אוברהדים. מוסיפים סנר כשיש עוד ערוץ פנוי, ואחר כך טומים והיי האט. סט שלם לוקח בדרך כלל ארבעה עד שמונה מיקרופונים. שלושה מיקרופונים ממוקמים נכון ומיושרים בפאזה נשמעים טוב יותר משמונה שנפתחו בלי בדיקה.
איך יודעים שהקיק מבוטל בפאזה?
מנגנים אותו יחד עם האוברהדים והופכים את הפולריות של אחד מהם. הגרסה שבה הבס מלא וחזק יותר היא הנכונה. אם שתיהן נשמעות דקות, מקרבים את הגלים ומזיזים את אחד הערוצים בדגימות, עד שהשיאים של מכת הקיק נפגשים באותה נקודה בציר הזמן.
האם חייבים לחתוך את הקיק מתחת ל-30 הרץ?
לא חייבים, אבל כמעט תמיד כדאי. מתחת ל-30 הרץ אין בקיק מידע שרמקול רגיל ישמיע, והוא רק תופס מקום בלימיטר ובקומפרסור. בקיק אלקטרוני עם סאב עמוק במיוחד אפשר להשאיר את החלק הזה, ובלבד שמאזינים במוניטורים שמגיעים לשם באמת.
מה עושים כשהסנר נשמע שטוח וללא חיים?
בודקים קודם פאזה מול האוברהד, כי ביטול חלקי משטח אותו בקלות. אחר כך מאטים את האטאק בקומפרסור כדי שהפגיעה תעבור, ואם צריך מוסיפים ריוורב קצר על הסנר. עותק מקביל ודחוס נותן גוף בלי לגעת בפגיעה המקורית של התוף.
צריך גייט על כל התופים?
לא. גייט מועיל על הקיק והסנר כשיש דימום בולט משאר הערכה, ופחות על הטומים. הוא גם מקצר את הזנב הטבעי של התוף. אם אפשר לחיות עם הדימום, בלי גייט התוף נשמע חי יותר, ולכן מתחילים בלעדיו ומוסיפים רק כשזה מפריע באמת.
רוב מיקסי התופים שנשמעים חלשים נפתרים בשלוש בדיקות: יישור פאזה, חיתוך נמוך בכל ערוץ שלא צריך אותו, וסדר כניסה שמתחיל באוברהד. אם גם אחרי זה משהו לא יושב, כמעט תמיד הבעיה היא בקיק מול הבס ולא בתופים עצמם.
אם הערכה כבר מוקלטת והמיקס עדיין לא נשמע כמו שרצית, אפשר לקרוא איך עובד שירות מיקס לשירים.
