קומפרסור במוזיקה
מדריך מקיף לשימוש בקומפרסור בהפקה מוזיקלית.
מה זה קומפרסור?
קומפרסור במוזיקה הוא מכשיר שמצמצם את הטווח הדינמי של אות אודיו על ידי הנחתה של רמת האות ברגע שהוא עובר סף מסוים. הוא משמש בדרך כלל במגוון סיטואציות מוזיקליות בין אם זה עריכת סאונד, יצירת מוזיקה, ביצוע מיקס ואפילו מאסטרינג כדי לשלוט בעוצמת הקול והפאנץ' של כלי נגינה מסויימים או על קבוצת ערוצים.
מתי כדאי להשתמש בקומפרסור?
ישנם מצבים רבים בהם הקומפרסור יכול להיות שימושי. להלן השימושים הנפוצים:
- שליטה מדוייקת בעוצמה של קול או כלי שמשתנה מאוד בדינמיקה.
- הוספת פאנץ'.
- לרכך פיקים מציקים.
- לשנות את הקצב.
- הוספת עוצמה וריגוש לתערובת באמצעות דחיסה כבדה.
- להדגשת ערוץ מסויים.
- לאסוף קבוצה של ערוצים שישמעו אחידים ומגובשים.
- לספק צבע ייחודי.
סוגי קומפרסורים וההבדלים ביניהם
ישנם סוגים רבים ושונים של קומפרסורים, הלו הם הנפוצים ביותר:
Opto – ידועים בצליל החלק והשקוף שלהם, והם משמשים לעתים קרובות על שירה, בס וכלי נגינה אחרים כדי להוסיף בהירות לצליל. הם גם פופולריים לשימוש על תופים וכלי הקשה אחרים כדי להוסיף פאנץ' ובהירות לצליל. בסך הכל, מדחסי אופטו נמצאים בשימוש נרחב בהפקת מוזיקה והם זוכים להערכה רבה בזכות הסאונד האיכותי שלהם.
VCA: קומפרסורים אלה משתמשים במגבר מבוקר מתח (VCA) כדי לשלוט בכמות ההנחתה המופעלת על האות. הם פופולריים במיוחד ומתאימים לרוב סוגי הכלים.
FET: מדחסים אלה משתמשים בטרנזיסטור אפקט שדה (FET) כדי לשלוט בכמות ההנחתה המופעלת על האות. הם ידועים בסאונד המחובר והאגרסיבי ובזמני ההתקפה המהירים שלהם.
מדחסי צינורות (Tube): מדחסים אלה משתמשים בצינורות ואקום כדי לשלוט בכמות ההנחתה המופעלת על האות. הם ידועים בצליל החם והחלק שלהם ובזמני ההתקפה האיטיים יותר.
מה ההבדל בין קומפרסור דיגיטלי לאנלוגי?
קומפרסורים אנלוגיים משתמשים ברכיבים פיזיים כגון צינורות, טרנזיסטורים או תאים אופטו-אלקטרוניים כדי לשלוט בכמות ההנחתה שמופעלת על האות. הם נוטים להיות בעלי צליל מוסיקלי טבעי יותר ויכולים להוסיף חום וצבע ייחודי לצליל.
קומפרסורים דיגיטליים משתמשים באלגוריתמים דיגיטליים כדי לשלוט בכמות ההנחתה המופעלת על האות. הם נוטים להיות מדויקים יותר ומציעים יותר שליטה על הסאונד. אפשר למצוא מדחסים דיגיטליים רבים בתוכנות ליצירת מוזיקה והם בדרך כלל מגוונים יותר וקלים לשימוש מאשר מדחסים אנלוגיים.
איך להשתמש בקומפרסור כמו מקצוענים?
בקומפרסורים יש מספר כפתורים שמופיעים בכל מכשיר והוא די דומה בהתנהגותו ללימיטר. כדי להשיג את כמות הדחיסה הרצויה ולעצב את הצליל כרצונך, תצטרך להכיר את המאפיינים הבאים:
Threshold: הסף קובע את הרמה שבה הקומפרסור מתחיל להפחית את הצליל ונכנס לפעולה.
יחס – Ration: הפרמטר הזה קובע את כמות ההנחתה המופעלת על האות מעל הסף. יחס של 2:1 אומר שעל כל 2 dB שהאות חורג מהסף, המדחס יפחית את הרמה ב-1 dB. יחסים גבוהים יותר יביאו ליותר הנחתה, בעוד שיחסים נמוכים יביאו פחות.
זמן התקפה – Attack: זמן ההתקפה קובע אחרי כמה זמן המדחס מגיב לאות ונכנס לפעולה. זמן התקפה מהיר יגרום לכך שהקומפרסור יגיב מהר יותר, בעוד זמן התקפה איטי יותר יאפשר לצליל לעבור ללא שום דחיסה. לדוגמה, נניח ואני רוצה ליצור קיק בועט, צריך לתת לקומפרסור "לדלג" כמה שניות ולגרום לו להיכנס לפעולה אחרי 5,10 או אולי 20 שניות כדי לקבל את הפאנ'ץ המתאים.
זמן שחרור – Release: זמן השחרור קובע באיזו מהירות המדחס מחזיר את האות לרמתו המקורית לאחר שהוא יורד מתחת לסף. זמן שחרור מהיר יותר יביא לכך שהמדחס ישחרר את האות מהר יותר ויגרום לדיסטורשין במצבים מסויימים, בעוד שזמן שחרור איטי יותר יאפשר לקומפרסור להגיב באיטיות לפרק זמן ארוך יותר.
Makeup gain: לאחר דחיסת האות, ייתכן שיהיה עליך להשתמש בהגברת האות שנדחס כדי לשחזר את הרמה הכוללת של האות. זה חשוב במיוחד אם אתה משתמש ביחס גבוה או הנחתה גבוהה, שכן האות הדחוס יהיה נמוך יותר ברמתו מהמקור.
Sidechain: מאפשר לך להשתמש ברמה של אות אחד כדי לשלוט בכמות הדחיסה המופעלת על אות אחר. זה יכול להיות שימושי להורדת הרמה של כלי אחד בתגובה לרמה של אחר, או להפעלת דחיסה על מיקס בתגובה לרמת התופים.
על ידי שליטה בפרמטרים אלה, תוכל לעצב את הצליל ולהשיג את רמת הדחיסה הרצויה. חשוב להקשיב היטב ולבצע התאמות נכונות בהתאם.
שימוש נכון בקומפרסור במוזיקה הוא תהליך שלוקח זמן ומצריך אזן חדה במיוחד. ייתכן שבהתחלה לא תשימו לב להבדל משמעותי בזמן דחיסה, לכן אמליץ לכם כן להשתמש בהגדרות קיצוניות כדי לשמוע את ההבדלים והשינויים שעושה הקומפרסור וכך תוכלו להבין בדיוק כיצד הוא עובד.
