מיקסר סאונד: איך בוחרים, מה עושה כל כפתור ואיך מכוונים אותו נכון
מיקסר סאונד מקבל כמה מקורות, מיקרופונים, כלי נגינה ונגן, מכוון לכל אחד עוצמה וגוון, ומוציא את כולם יחד לרמקולים או להקלטה. בוחרים אותו לפי שלושה דברים: כמה כניסות מיקרופון צריך באמת, כמה מיקסים נפרדים צריך להוציא ממנו, והאם הוא אמור להקליט למחשב. מאות הכפתורים שעל הפנל הם בעצם רצועה אחת של שישה או שבעה כפתורים, שחוזרת על עצמה בכל ערוץ.
מה מיקסר עושה, ומי בכלל צריך אחד
שלוש פעולות. הוא מגביר את האות החלש של המיקרופון לרמה שאפשר לעבוד איתה. הוא מאפשר לעצב כל מקור בנפרד. והוא מחבר את הכול ליציאה אחת או לכמה יציאות.
מי שצריך אותו: להקה בחזרות ובהופעה, בית כנסת או אולם עם כמה מיקרופונים, פודקאסט עם שלושה דוברים ויותר באותו חדר, ערב קריוקי רציני, דיג'יי שמוסיף מיקרופון. מי שלא צריך: מי שמקליט שירה או כלי אחד בבית. בשבילו כרטיס קול לאולפן ביתי עושה את העבודה טוב יותר, בפחות כסף ובלי לתפוס חצי שולחן.
רצועת ערוץ אחת, מלמעלה למטה
האות נכנס בחלק העליון של הרצועה ויורד למטה. מי שמבין רצועה אחת מבין את כל המיקסר, בין שיש בו ארבעה ערוצים ובין שיש בו ארבעים.
| הכפתור | מה הוא עושה | איך מכוונים |
|---|---|---|
| גיין (Gain, Trim) | קובע כמה מגבירים את האות בכניסה | פעם אחת בבדיקת הסאונד, ואחר כך כמעט לא נוגעים |
| פילטר נמוכים (Low Cut) | חותך רעידות ורעש מתחת ל-80 או 100 הרץ | דולק בכל מיקרופון של דיבור ושירה |
| אקולייזר (EQ) | שלושה או ארבעה כפתורים: גבוהים, אמצע, נמוכים | מתחילים מהאמצע, ומעדיפים להוריד על פני להוסיף |
| שליחות (Aux, FX) | שולחות עותק של הערוץ למוניטור במה או לאפקט | לפי מה שהנגן מבקש לשמוע |
| פאן (Pan) | ממקם את הערוץ בין שמאל לימין | שירה, בס ותוף בס במרכז |
| מיוט וסולו (Mute, PFL) | משתיק את הערוץ, או משמיע רק אותו באוזניות | מיוט על כל מיקרופון שלא בשימוש |
| פיידר | העוצמה של הערוץ במיקס הסופי | עובדים סביב הסימון 0, או U |
ההבדל בין גיין לפיידר הוא הדבר שהכי מבלבל מתחילים. הגיין קובע כמה חזק האות בתוך המיקסר. הפיידר קובע כמה ממנו יוצא החוצה. גיין נמוך מדי מכריח לדחוף את הפיידר עד הסוף ומעלה איתו רחש. גיין גבוה מדי מעוות את הצליל, ושום כפתור בהמשך הרצועה לא מתקן עיוות שנוצר בכניסה.
איך מכוונים עוצמות בשלושה שלבים
אני עובד בסדר הזה בכל בדיקת סאונד, והוא לוקח פחות מדקה לערוץ.
שלב ראשון, הכול למטה. פיידר ראשי, פיידרים של הערוצים וגיין באפס. מחברים, מדליקים, ורק אז מעלים. ככה לא שורפים רמקול ולא מקפיצים אף אחד.
שלב שני, גיין לפי המד. לוחצים על PFL או סולו בערוץ, מבקשים מהזמר לשיר בעוצמה הכי חזקה שתהיה לו בהופעה, ומעלים גיין עד שהמד מרצד סביב 0 ונוגע בצהוב רק בשיאים. נורית הפיק האדומה לא אמורה להידלק אף פעם. במיקסר דיגיטלי המד שונה: מכוונים לשיאים סביב מינוס 18 עד מינוס 12, כי שם האפס הוא התקרה.
שלב שלישי, פיידרים. מעלים את הפיידר הראשי לסימון 0, ואז את הערוצים, אחד אחרי השני, עד שהאיזון נכון. אם ערוץ מסוים יושב בסוף הרבה מתחת ל-0, זה בסדר גמור. אם כולם תקועים למעלה, המגבר או הרמקולים המוגברים מכוונים נמוך מדי.
העיקרון הזה, עוצמה בריאה בכל תחנה לאורך הדרך, נקרא גיין סטייג'ינג, והוא זהה במיקסר פיזי ובתוכנה. ההסבר המלא נמצא במדריך על גיין סטייג'ינג.
אנלוגי, דיגיטלי או מיקסר עם USB
אנלוגי. כפתור לכל פעולה, הכול גלוי לעין, ואין תפריטים. קל ללמוד עליו וקשה להתבלבל באמצע הופעה. החיסרון: מה שרואים זה מה שיש. קומפרסור לכל ערוץ, זיכרון של הגדרות ואפקטים טובים דורשים ציוד נוסף. זו גם הסיבה שמי שלומד את המקצוע מתחיל כמעט תמיד עליו, כמו שמתואר במדריך על העבודה של טכנאי סאונד.
דיגיטלי. בכל ערוץ יש אקולייזר מלא, קומפרסור וגייט, אפשר לשמור סצנה ולטעון אותה בלחיצה, ובדגמים רבים שולטים מטאבלט מכל מקום באולם. עקומת הלמידה תלולה יותר, ובמקום שבו מתחלף מפעיל כל שבוע זה חיסרון של ממש.
USB. כאן נמצאת המלכודת הנפוצה. רוב המיקסרים הזולים עם חיבור USB שולחים למחשב רק את המיקס הסופי, שני ערוצים, שמאל וימין. אי אפשר לתקן אחר כך דובר אחד בלי לגעת באחרים. מי שרוצה להקליט כל מיקרופון לערוץ נפרד מחפש במפרט את המילה מולטיטראק, או מספר ערוצי USB שזהה למספר הכניסות. לפודקאסט של כמה דוברים זה ההבדל בין עריכה נוחה לעריכה בלתי אפשרית, כמו שמוסבר במדריך איך מקליטים פודקאסט.
כמה ערוצים צריך, ומה עוד בודקים
סופרים מקורות, לא אנשים. גיטרה אקוסטית עם שירה היא שני ערוצים. קלידים בסטריאו הם שניים. סט תופים מוגבר לוקח ארבעה עד שמונה מיקרופונים. לסכום מוסיפים רבע, כי תמיד מגיע עוד מישהו.
במספר הערוצים שעל הקופסה יש טריק שיווקי. "מיקסר 12 ערוצים" יכול להכיל ארבע כניסות מיקרופון ועוד ארבעה זוגות של כניסות סטריאו. בודקים כמה כניסות XLR עם קדם מגבר יש בפועל. זה המספר שקובע כמה מיקרופונים אפשר לחבר.
עוד שלושה דברים ששווה לבדוק לפני הקנייה:
- מספר שליחות האוקס. כל מיקס מוניטור נפרד לבמה דורש שליחה אחת. להקה שרוצה שלושה מיקסים שונים צריכה שלוש.
- מתח פנטום. מיקרופון קונדנסר צריך 48 וולט. במיקסרים קטנים יש מתג אחד לכל הערוצים, וזה תקין לרוב השימושים.
- יציאות. יציאות XLR מאוזנות לרמקולים, יציאת אוזניות עם כפתור משלה, ויציאה נפרדת להקלטה. על ההבדלים בין החיבורים יש מדריך נפרד: סוגי כבלי אודיו.
טעויות נפוצות
לסובב אקולייזר לפני שמכוונים גיין. צליל מעוות או חלש לא מתקנים בגבוהים ובנמוכים.
להוסיף במקום להוריד. כשהשירה לא ברורה, היד הולכת לכפתור הגבוהים. ברוב המקרים עדיף להוריד מעט באמצע הנמוך, סביב 250 עד 400 הרץ, והבהירות מגיעה לבד ובלי צפצופים.
להשאיר מיקרופונים פתוחים. כל מיקרופון פתוח מוסיף רעש חדר ומקרב את המערכת לפידבק. ארבעה מיקרופונים פתוחים שאף אחד לא מדבר אליהם מורידים בפועל את העוצמה המרבית שאפשר להגיע אליה.
לפתור פידבק בהנמכה כללית. פידבק הוא תדר אחד שחוזר מהרמקול למיקרופון. מזיזים את המיקרופון אל מאחורי קו הרמקולים, מקרבים אותו לפה, ומורידים את התדר הבעייתי באקולייזר. אחרי זה אפשר לחזור לעוצמה שרצית.
להדליק פנטום כשהכול פתוח. התוצאה היא פיצוץ ברמקולים. מנמיכים את הפיידר הראשי, מדליקים, מחכים כמה שניות, ומעלים.
לחבר רמקולים פסיביים ישר למיקסר רגיל. יציאת קו לא מניעה רמקול. צריך מגבר באמצע, רמקולים מוגברים, או מיקסר עם מגבר מובנה.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין מיקסר לכרטיס קול?
כרטיס קול ממיר אות אנלוגי לדיגיטלי ומעביר אותו למחשב, והעבודה נעשית בתוכנה. מיקסר מחבר ומעצב כמה מקורות בזמן אמת, גם בלי מחשב. להקלטה ביתית של ערוץ או שניים כרטיס קול עדיף ופשוט יותר. להופעה, לחזרה או לאירוע עם כמה מיקרופונים צריך מיקסר.
כמה ערוצים צריך במיקסר?
סופרים את כל המקורות שיחוברו בו זמנית, כל מיקרופון וכל כלי, ומוסיפים בערך רבע כרזרבה. צמד אקוסטי מסתדר עם ארבעה עד שישה ערוצים, להקה של חמישה נגנים צריכה שנים עשר עד שישה עשר. בודקים במפרט את מספר כניסות המיקרופון בפועל, כי חלק מהערוצים המוצהרים הם כניסות סטריאו בלבד.
איך מכוונים גיין במיקסר?
מורידים את הפיידרים, לוחצים על כפתור הסולו או ה-PFL של הערוץ ומבקשים מהמקור לנגן בעוצמה החזקה ביותר שלו. מעלים את הגיין עד שהמד מגיע לסימון 0 במיקסר אנלוגי, בלי שנורית הפיק נדלקת. רק אחרי זה מעלים פיידרים ומאזנים בין הערוצים.
אפשר להקליט למחשב דרך מיקסר?
אפשר, אם יש לו חיבור USB או אם מחברים את יציאת ההקלטה שלו לכרטיס קול. רוב המיקסרים הזולים שולחים למחשב רק את המיקס הסופי בשני ערוצים. כדי להקליט כל מיקרופון לערוץ משלו צריך מיקסר שמצוין בו מולטיטראק, או כרטיס קול עם מספיק כניסות.
למה יש צפצוף כשמעלים את העוצמה?
זה פידבק: הצליל יוצא מהרמקול, נכנס שוב למיקרופון ומוגבר במעגל. מציבים את הרמקולים לפני קו המיקרופונים, מקרבים את המיקרופון לפה כדי שיידרש פחות גיין, משתיקים מיקרופונים שלא בשימוש, ומורידים באקולייזר את התדר שמצפצף. הנמכה כללית עובדת, אבל היא מוותרת על העוצמה.
מיקסר טוב לא מתקן הקלטה או הגברה גרועה. הוא נותן שליטה. מי שמכוון גיין נכון ומשתיק את מה שלא בשימוש כבר נמצא לפני רוב האולמות שאני נכנס אליהם.
הקלטת הופעה או חזרה דרך המיקסר, והתוצאה נשמעת שטוחה? אפשר לקרוא איך עובד שירות המיקס באתר, כולל מיקס מהקלטות חיות.
